התפרסם ב-14.5.2010 במסגרת הטור "שפה זרה" של מוסף הספרות של 'ידיעות אחרונות', שבו נכתב כל שבוע על ספר שהגיע הזמן לתרגם לעברית.
נעמה כרמי על 'בעיה מהגיהנום' של סמנתה פאוור
ספרה של סמנתה פאוור, שכותרת המשנה שלו היא 'אמריקה ועידן הג'נוסייד', דן בתופעה של רצח־עם מתוך הפריזמה של (אי) ההתערבות האמריקאית באירועים המזעזעים ביותר שאירעו במאה ה־20: רצח העם הארמני, השואה, קמבודיה, טבח הכורדים בעיראק, בוסניה, רואנדה, סרברניצה וקוסובו. זהו גם סיפורו של האיש שנתן לג'נוסייד את שמו ופעל ללא לאות לניסוח דין בינלאומי שיאסור עליו. רפאל למקין ראה באמנת הג'נוסייד – שקיבל האו"ם ב־1948 – מצבה על קבר אמו שנספתה בשואה, כמו רוב בני משפחתו. 20 שנים חלפו עד שארה"ב אישרה את האמנה; 50 שנים עד שהורשע אדם בג'נוסייד בידי הקהילה הבינלאומית.
עבודת המחקר והתיעוד של פאוור מוכיחה שאי־ההתערבות האמריקאית לא נבעה מהיעדר מידע אלא מהיעדר נכונות. נשיאי ארה"ב לדורותיהם חזרו על הסיסמה "לעולם לא עוד", אבל לא נתנו לה שום כיסוי מעשי בשעת מבחן. פאוור היא דוברת רהוטה ומחויבת מאוד לחובה המוסרית להתערב במקרים של הפרת זכויות חמורה ומעשי זוועה שמתרחשים הרחק. במובן הזה קולה ייחודי למדי, שכן קולות רמים נשמעים דווקא נגד התערבות אמריקאית כזאת; בלי להבחין בין התערבויות שנועדו לקדם אינטרסים בדרכים לא לגיטימיות, לבין התערבויות הומניטריות במטרה לנסות למנוע את הישנותו של רצח־עם.
פאוור התחילה כעיתונאית שסיקרה את מלחמות הבלקן, היא מלמדת בהרווארד וממלאת תפקיד בכיר במועצה לביטחון לאומי לאחר ששימשה כיועצת לאובמה בזמן המרוץ לנשיאות. הספר הזה זיכה אותה בפוליצר ובלא מעט פרסים נוספים ובשבחים מקיר לקיר, והוא קריא על אף עיסוקו בנושא קשה וכאוב.
יהודה באואר כתב שהשואה הייתה חסרת תקדים, אבל היא יכולה לשמש כתקדים. המאה ה־20, שעליה כתבה ויסלבה שימבורסקה ש"צריכה הייתה להיות טובה מקודמותיה", הייתה הקטלנית מכולן והוכיחה שפשעים מחרידים ממשיכים להתבצע והעולם שוב עומד מנגד. רק שהיום שוב לא עומדת לו ההגנה המפוקפקת כי לא ידע. נדמה לי שלעולם המו"לות הישראלי חובה מיוחדת לתרגם את הספר החשוב הזה.
A Problem from Hell: America and the Age of Genocide, Samantha Power, Harper Perennial, 2003
נעמה,
כמובן שטרם הספיקותי לקרוא ספר זה, אבל רק על סמך המחקר הלא שלם שליף אפשר לקבוע שבנוגע לשואה היהודית ובמידה כזו או אחרת לגבי שפעי המלחמה האחרים, אפשר להרחיק יותר לכת, מאשר לדבר על חוסר נכונות לעזור. הניסוח הזה נשמע פסיבי כזה. הממצאים מראים פעולה יזומה של חוגים אמריקאים חשובים ומכריעים במחלקת המדינה וב-coroporate America שתמכו באופן פעיל בעליית היטלר לשלטון ובזמן מלחמת העולם המשיכו לספק נשק וחומרי גלם חיוניים שנעשה שימוש בהם גם כלפי GIs (חלק זה על סמך ספרו החשוב של Charkles Higham. הספר נקרא Trading with the Enemmy). לגבי שואת היהודים יש הרבה ראיות המוכיחות שבמודע לא רק שנמנעו מלעזור (למשל עניין אי הפצצת אושווייץ) אלא גם חיבלו בפעולות הצלה. למשל תשלומי כופר לנאצים עבור יהודים, הוגדרו ע"י פקידי מחלקת המדינה האמריקאיים בסחר אסור עם האויב ואותם פקידים עצמם עזרו לספק נפט מחברה אמריקאית גדולה לנאצים….
גם אני לא קראתי את הספר (ואני מוכרח להודות שמאד לא סביר שאקרא אותו במלי קשר לתוכנו ואו כותבו) אבל שתי תשובות:
הראשונה לשרגא עילם, הניתוח הזה של ארועים בדיעבד מתוך ידיעת המצב הנוכחי תוך כדי התמקדות בכל ארוע זניח של איזה שהוא פקיד והפיכתו לקונספירציה בין לאומית היא מיותרת לא נבונה וחוטאת לאמת.
בן גוריון אמר הם מתו וזהו זה בתשובה לשאלה מה המשמעות של השואה. אותו דבר פקידים בסטיטדפרטמנט בלונדון ובירושלים בסוכנות לאנשים אין את הפרספקטיבה של ההיסטוריה בעת האירועים עצמם. הם מתו וזהו ורוזבלט לא רצה שם ימשיכו למות ואותו דבר צ'רצ'יל זה פשוט לא היה בראש מעינהם ואולי בדין אל היה, לא יודע לא הייתי בנעליהם היה להם מלחמה לעשות שום דבר חאעמד בדרכם, סטאלין הרג מיליוני רוסים בדרך לנצחון, צ'רצ'יל העמיד את כל אנגליה בסכנה בכדי לנצח את המלחמה ואל לעשות שלום עכשיו מהסוג של יוסי בילין עם היטלר ורוזולט שלח מאות אלפי ילדים אמריקאים למות בכדי שהאירופאים יוכלו לחיות חיים טובים ודמוקראטים, והשואה של יהודי אירופה עוד לא היתה בכלל בתודעה שלהם, אבל גם אם היתה לא ברור אם הם היו מתערבים ברמה הזאת.
ואם פקידים בסטיט דפארטמנט סרבו לתשלומי כופר? ונכרו נפט לנאצים? זה בגלל שום קונספירציה בין לאומית נגד היהודים. כי זה הבנליות של הרשע לא רק אצל הנאצים גם אצל בנות הברית וגם אצלנו בא יואל בראנט וחושב שהוא בדרך להציל קרוב לחצי מליון יהודי הונגריה והסתדרות הציונית בעצם לא פוגשת אותו ובטח לא עוזרת לו שהבריטים עוצרים אותו בתור מרגל. זה שפוט לא ניראה חשוב בזמן אמת. הם מתו וזהו ואיש לא רצה לחבל בפעולות הצלה.
המשך בפוסט הבא.
עדי,
לצערי הרב זו לא תגובה המראה על ידע, שכן לא מדובר בפקיד כזה או אחר, אלא מדובר בקו, במדיניות.
קרא נא למשל את ספרו של דיוויד וויימן בנושא המביא שפע של עובדות.
וויימן טועה כאשר הוא מסביר את המדיניות של מחלקת החוץ ביודיאופוביה. ההסבר הוא הרבה יותר רחב וכמובן לא חסר שנאת יהודים.
זה פשוט מדי לומר שהם מתו וזהו, כאילו שמדובר באסון טבע. היו לכך סיבות מעשי ידי אדם ומעבר לפושעים הנאצים עצמם יש לקובעי המדיניות האמריקאיים אחריות כבדה מאוד.
לעשות את זה בעיה של פקיד בודד, זה ממש מגוחך, מה גם שלא נראה שאתה מכחר את העובדות.
לא רק שקראתי את הספר של ווימן אלא שנדמה לי שהצלחתי לצלוח את האמצע שלו.
זה בדיוק סוג ההספרים ההיסטורים שאני מדבר עליהם. אנשים אוסיפים עובדות ביזריות מנתקים אותן מהקשרן ומביאים אותם כראיה לאיזה שהיא הנחה מופרכת שאין להם שום יכולת לבסס אותה.
אין כמובן שום מסמוך על החלטה כזאת בקשר לסטיט דפארטמנט. מה יש אוסף של החלטות שאם מפרשים אותן על פי הידע וההכרה שלנו היום אז יש בהם אולי איזה שהיא קונספירציה. ברור שהסטיט דפארטמנט היה אנטישמי יש לי חדשות בעבורך הוא אנטישמי גם היום והיודופוביה אתה לא צריך ללכת למחוזות רחוקים בכדי למצא אותה. היא ישנה אפילו בארצנו הקטנטונת.
אבל המסקנה שלך שמדינות הברית חיבלו בכוונה במאמצי הצלה? אני חוזר עוד פעם אין לה שום ביסוס. כמובן שפרטים , אינדיבידואלים בנקודות הכרעה היו להם גם שיקולים אנטישמים אבל בעקרון השואה ההשמדה בזמן אמת לא עניניה לא את האמריקאים לא את האנגלים בטח לא את סטאלין ולא את בן גוריון ולא את הישוב.
הם מתו וזהו. ולקובעי המדיניות האמריקאית אין שום אחריות להשמדה לא היתה להם ואין מה לצפות מהם במאמץ למנוע ארוע כזה.
לנעמה:
בהמשך לתגובה שלי לשרגא אז הספר הזה וכל הנדון בנושא הזה יש לו מסכנה (מסכנה זה מילה חדשה שלי שהיא הכלאה בין מסקנה למיסכנה) אחת והיא שאסור לסמוך על אף אחד ולא לקחת שום סיכון בטחוני ביחסים עם העולם ועם הסביבה שלנו.
מדיניות של זירו טולארנט עם כל הכאב הכרוך בדבר אחרי עשרות שנים של פעילות ב"מחנה השלום" וכל פעילות שמגבילה את היכולת שלנו להגיב בנוקשות ובנחישות לאלימות כנגדנו סוםה להכריתנו " אם תרפה ידינו ויכרתו חינו" כמו שאמר דיין על הקבר של רועי רוטנברג.
ומהיחס של האמריקאים והאירופים למקרים שבהם כן היה ג'נוסיד? זה שהם לא יהו שם בעבורנו אם תרפה ידינו ועל כן עלינו להכריע את העניין הזה בדורינו ולא להשאיר את זה לדורות הבאים כולל איום שאנחנו נעדיף שמשון בעזה על פתרונות שמחלישים אותנו. שאת תרצי לדעת למה לבירמן יקבל עוד מנדטים בבחירות הבאות? זה בגלל זה.
ואגב אובמה וסרקוזי ומרקל מוכנים ללכת לכל מיני פתרונות שמסכנים אותנו? אך ורק בגלל שאנחנו אומרים "יחלוקו" והפלשתינאים אומרים על גופתי המתה. אם הינו אומרים "על גופתי וגופתכם המתה"? הסיפור היה אחר.