ארגון בצלם אינו מתכוון לדרוש ממנגנוני החקירה הישראליים הקיימים לחקור חשדות להפרות לכאורה של הוראות המשפט הבינלאומי במבצע צוק איתן. זאת על בסיס ניסיון העבר, "ניסיון המוכיח שלא קיים היום בישראל גוף רשמי המסוגל לבצע חקירות בלתי תלויות של חשדות להפרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי". הארגון הודיע כי "לא יסייע למנגנון החקירה הצבאי הקיים, שבמתכונתו הנוכחית אינו אלא תיאטרון של חקירות לכאורה".
יחד עם ארגון יש דין, הוציא בצלם הודעה בכותרת 'ישראל לא מעוניינת לחקור פגיעות בפלסטינים', שבו הסביר:
בצלם אינו מעוניין למלא תפקיד במנגנון החקירות לכאורה שמיסדו הרשויות. בהתבסס על ניסיון העבר לא נותר לנו אלא לומר בצער כי רשויות אכיפת החוק הישראליות אינן מעוניינות ואינן מסוגלות לחקור את הטענות בנוגע להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו במהלך הלחימה ברצועת עזה. אם יוחלף מנגנון הטיוח הקיים במנגנון חקירה בלתי תלוי נשמח לשתף עמו פעולה.
הקביעה כי ישראל כושלת בחקירותיה בנדון מבוססת אכן על ניסיון העבר, כפי שבצלם מפרט וניתן לקרוא בהודעותיו השונות בעניין זה. ההחלטה לא לשתף פעולה עם חקירות כאלה במתכונתן הנוכחית היא על כן סבירה. אף כי סביר באותה מידה לצדד בשיתוף פעולה עם חקירות כאלה, שמא כעת ישתנה דבר-מה. כך או כך, הקמת מנגנון חקירה בלתי תלוי היא ודאי רצויה ואני תומכת בכך בכל לב.
אך הנוסח שבו בחר בצלם בהודעתו – "רשויות אכיפת החוק הישראליות אינן מעוניינות ואינן מסוגלות לחקור" – אינו מקרי והוא מזדקר לעין. בנוסח האנגלי של ההודעה:
“Israeli law enforcement authorities are unable and unwilling to investigate allegations of breaches of international humanitarian law committed during fighting in Gaza”.
unable and unwilling. (ההדגשות שלי בשני הנוסחים).
מעיני הקורא ההדיוט זה אולי נעלם, אך הקטע המודגש מהווה ציטוט כמעט מדויק מאמנת רומא, בכל הקשור לסמכות המהותית שיש לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לדון בעבירות שבסמכות שיפוטו. הסמכות של בית הדין, כפי שהזכרתי פעמים רבות בעבר, היא סמכות משלימה (קומפלמנטרית). כך, סעיף 17 לאמנת רומא, שעניינו Issues of admissibility, קובע:
1. Having regard to paragraph 10 of the Preamble and article 1, the Court shall determine that a case is inadmissible where:
(a) The case is being investigated or prosecuted by a State which has jurisdiction over it, unless the State is unwilling or unable genuinely to carry out the investigation or prosecution;
unwilling or unable. (שוב ההדגשה שלי).
הבחירה בנוסח זה בהודעתו של בצלם אינה מקרית, כאמור, ונראה כי גם אינה תמימה. בד בבד עם האמירה כי בצלם יהיו הראשונים לברך על הקמת מנגנון חקירה עצמאי, דומה כי הארגון גם מכין את התשתית לחקירה והעמדה לדין של אישים ישראלים, מקבלי החלטות בדרגים המדיניים והצבאיים הבכירים, בבית הדין הפלילי הבינלאומי. כמובן, בהינתן שהבעיות האחרות והמקדימות של סמכות השיפוט – המפורטות בהודעתה של התובעת של בית הדין מיום 2.9.14 – ייפתרו.
מועצת זכויות האדם של האו"ם, כידוע, הקימה ועדת חקירה בראשות פרופ' ויליאם שאבאס. האחרון לא רק הביך את עצמו בהסבר שאמירותיו בעבר שישמח לראות את נתניהו נשפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי נסמכו על מסקנות ועדת גולדסטון אחרי 'עופרת יצוקה', מבצע שבו לא נתניהו אלא אולמרט היה ראש הממשלה…; אלא גם קבע לגבי צוק איתן, לאחר שכבר מונה לעמוד בראש ועדת החקירה, כי "לכאורה, יש ראיות לחוסר מידתיות בפעולות שנוקטת ישראל כדי להגן על עצמה". (prima facie, there is evidence of disproportionality in the response that Israel is undertaking). מעניין מה נותר לחקור, אם כן. (ונשאיר למומחים לדין הבינלאומי הרלוונטי את הגדרת המידתיות של שאבאס…). את עמדת בצלם כלפי ועדת חקירה זאת והעומד בראשה – האם בהינתן זאת היא ועדה בלתי תלויה בעיניו? האם איתה כן ישתף פעולה? – לא מצאתי.
ונשאלת השאלה: אם בצלם סבור שבגלל ניסיון העבר הכושל של ישראל בחקירת הפרות של המשפט ההומינטארי הבינלאומי יש להעביר את המקרה של צוק איתן לבית הדין הפלילי הבינלאומי (היה ובעיות הסמכות הפורמלית ייפתרו) – מדוע הוא רק רומז לכך ליודעי ח”ן ואינו אומר זאת במפורש?
הערה מינהלתית: לאחרונה התקבלה תרומה גדולה לאחזקת הבלוג דרך כפתור הפייפאל המיועד לכך. אני מבקשת להודות לתורם.
[…] בצלם אינו מתכוון לדרוש ממנגנוני החקירה הישראליים הקיימים לחקור חשדות להפרות לכאורה של הוראות המשפט הבינלאומי במבצע צוק איתן (נעמה כרמי). […]
הי נעמה, בתור אחת ממנסחי ההודעה, נדמה לי שאת קוראת יותר מדי לתוך זה. בצלם הדגיש באותה ההודעה שהוא מעוניין בחקירה ישראלית, והצטרף למכתב מטעם כל הארגונים שביקש בדיוק את זה מהיועמ"ש. הנה הניסוח המדויק בנייר העמדה שהוצאנו:
אם תחליט הממשלה להקים מנגנון חקירה עצמאי, רציני וענייני לבחינת החשדות להפרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי במהלך "צוק איתן" – או אם תחליט ועדת צ'חנובר לקבוע נוהל ולפיו יוקם באופן אוטומטי מנגנון כזה לאחר כל מתקפה צבאית נרחבת ברצועת עזה – נהיה הראשונים לברך על כך. דרישות סף בנוגע למנגנון כזה הן מקצועיותו, אמינותו הציבורית ועצמאותו – הן מהמערכת הצבאית והן מהדרגים הפוליטיים המעורבים. בנוסף, שילובם של משקיפים בינלאומיים בלתי-תלויים בחקירה יוכל לתרום רבות לאמינותה.
http://www.btselem.org/hebrew/accountability/20140905_failure_to_investigate
והנה נוסח הפנייה של הארגונים ליועמ"ש:
הארגונים דורשים מהיועמ"ש להנחות את הממשלה להימנע מהפרת דיני הלחימה, ולפעול לבחינת מדיניות התקיפה והוראות הפתיחה באש. הארגונים דורשים לברר אם היועמ"ש קיים ביקורת על הייעוץ המשפטי שסיפקה הפרקליטות הצבאית במסגרת "צוק איתן", וקוראים לו לפעול להקמת מנגנון חקירה חיצוני, עצמאי ואפקטיבי לבחינת החלטות הדרג המדיני והפיקודי כנדרש על פי הדין הבינלאומי וכפי שעולה גם מפסיקות בג"ץ.
http://www.btselem.org/hebrew/press_release/20140721_joint_statement_on_gaza
שרית מיכאלי
הטענה נגד שאבאס קצת לא הוגנת לדעתי. הרי הסיבה שהוודעה הוקמה היא בגלל שיש חשדות רציניים שישראל ביצעה פשעי מלחמה, אחרת אף אחד לא היה מקים את הוועדה מלכתחילה.
כן, אך תפקידו של שאבאס הוא, אם אני מבין נכון את המקבילות, תפקיד כעין שיפוטי. לכן האמירה שלו צריכה לפסול אותו מראש- כפי שאמירה של שופט בתחילת המשפט, בטרם הוצגה כל ראיה בפניו, כי הנאשם צריך לבלות שנים רבות מאחורי סורג ובריח, מחייבת לכל הפחות מחשבה מעמיקה לגבי כשירותו של השופט לדון במקרה.
להגיד שיש חשדות זה לא אותו הדבר כמו לקבוע אשמה (כמו בדוגמה שלך). הוא לא אמר שישראל ביצעה פשעי מלחמה, הוא רק אמר שיש קייס חזק שהיא כן, וזאת מסקנה שכל אדם סביר שעקב אחרי החדשות יכול להגיע אליה (ושוב, אם לא היה חשד כזה, אז אף אחד לא היה מקים את הוועדה).
בצלם-מאז שעמדתי על דעות פעילים מרכזיים בו[ואני בהחלט מבצע הרמת מסך בין הארגון לפעיליו המרכזיים] הוא לגבי ארגון עוין ומסוכן ותו לא. פעילותו למען העמדת קציני צה"ל לדין פלילי בינלאומי מתאימה לגמרי לדפוס הפעולה של הארגון ובלשון יהודית היינו אומרים שחל על הארגון דין מוסר
נעמה, את אישרת את התגובה על דין מוסר? באמת?
שרית
* אכן עשיתי טעות. מתוך היסח דעת. אני מתנצלת. ומקווה שמשה יאות לפנייתי לנסח מחדש את תגובתו בכל הקשור לסיפא שלה. אני בכל אופן מסתייגת לחלוטין מעניין ה"דין מוסר".
זאת הזדמנות להזכיר את כללי התגובות והדיון, שניתן לראות ב'על הבלוג'. וכמו כן, שהחיוב להירשם על מנת להגיב נועד בין השאר למנוע תגובות בעילום שם והמגיבים מתבקשים לכבד זאת.
אם כבר התבקשתי לדיון, עוד מספר הערות, על אף שעל פי רוב איני נוהגת להמשיך להגיב בתגובות:
* הפוסט שלי לא הביע שום עמדה לגבי עצם הפנייה ל-ICC, רק ציפייה שהכנת התשתית לפנייה כזאת תיעשה בשקיפות וביושר, במיוחד כשהארגון דורש שקיפות מהמדינה בכל הקשור למנגנון החקירות שלה. אם מדינה כושלת מלחקור יש מקום לחקירה בינלאומית כולל גם שיפוט בינלאומי אם זה מגיע לכך, אף כי יש לזכור כי יש הבדל בין אחריות פלילית אישית לבין קביעה שהמדינה הפרה את חובותיה להגן על זכויות אדם. לא כל הפרה מהסוג האחרון מקימה אחריות פלילית מהסוג שה-ICC יכול להעמיד לדין בגינה ועדיין נכון יהיה שהפרות כאלה, היה ויתברר כי בוצעו, ייקבעו כאחריות המדינה. זאת כאמירה כללית לגבי זכויות אדם. כמו שציינתי בפוסט קודם, חקירה עצמאית ויסודית מקטינה את הסיכון בשיפוט פלילי בינלאומי או בסנקציות בינלאומיות, אבל קודם לכך ומעבר לכול, על ישראל לנהל חקירה כזאת מטעמים מהותיים. בגלל העניין עצמו ולמען עצמה.
* לא טענתי שבצלם לא מעוניין בחקירה ישראלית. טענתי שבד בבד הוא מניח את התשתית לפנייה ל-ICC. קשה לי להאמין שזה אך "מקרי" שבצלם נקט בדיוק את אותה לשון שנוקטת אמנת רומא. במיוחד בארגון המקפיד הקפדה יתרה על ניסוחיו ומתעקש על התנסחויות משפטיות דווקניות (לפעמים מטעמים פוליטיים דווקא), כפי שלמדנו רק לאחרונה.
* אני אכן דנה כאן ב-ICC, אבל תוהה על כך שבעוד שבצלם הודיע שלא ישתף פעולה עם מנגנוני החקירה הישראלים, לא מצאתי הודעה שלו לגבי שיתוף פעולה כן או לא עם ועדת שאבאס.
* את מי שבכל זאת מעניינת שאלת הכשירות של שאבאס, כאן אפשר להוריד את ה-Lund London Guidelines: ההנחיות של NGOs ל-fact finding missions. בין השאר, ההנחיה הבאה רלוונטית לשאבאס:
The NGO should ensure that all members of the delegation are aware that they must, at all times,
act in an independent, unbiased, objective, lawful and ethical manner
ברור למדי ששאבאס היה צריך לפסול את עצמו לאור התבטאויותיו טרם ולאחר מינויו. יש מרחק רב בין העובדה שיש חשדות ולכן מקימים ועדת חקירה, לבין זה שהעומד בראשה קובע עוד טרם התחילה בעבודתה שיש לכאורה ראיות. התבטאויותיו לא מתיישבות בשום פנים עם הדרישה הנ"ל לפעול באופן עצמאי, לא מוטה ואובייקטיווי. ולעניין זה מספיקה גם מראית עין שהוא סיפק בשפע.
בנוסף אפשר לתהות לגבי התאמתו מבחינת המומחיות הנדרשת: ביל שאבאס איננו מומחה לדיני סכסוך מזוין.
וכאן אפשר לקרוא מאמר המנתח את מצבו של שאבאס לאור הדרישות לחוסר פניות שיפוטי.
אבל כאמור וכפי שציינה שרית, הנושא של הפוסט איננו ועדת שאבאס. אלא בצלם וה-ICC.
ואגב ככל שהבנתי זאת נעמה לא מדברת כאן על ועדת שאבאס אלא על ה-ICC.
אני נענה לפנייתה של נעמה ומבהיר כי כאדם לא דתי [חילוני גמור] בוודאי לא קראתי להחיל את ההלכה ביחס למוסרים על אנשי בצלם ובוודאי לא לרמוז שמותר לפגוע בהם פיזית, אלא התכוונתי לבטא סלידה עתיקת יומין מ"מוסרים" . מי שפועל לגרום לכך שקציני צה"ל יועמדו בפני ערכאות בינלאומיות שהטייתן נגדנו ברורה חוצה קו אדום ברור וראוי שארגון בצלם יפנים זאת. מהרגע שכך פועל הארגון הוא אינו מהווה יותר בר פלוגתא אלא גורם שמטרותיו עוינות מאחר ובכך תיגרם פגיעה קשה ביותר בביטחון ישראל מעבר לכל מעשה טרור . בהזדמנות אנמק בהרחבה תפיסה זו
מעניין שמי שמודיע ("בצלם" במקרה הזה) שיסרב לשתף פעולה עם חקירה ישראלית, בטענה שמדובר ב"תיאטרון חקירות לכאורה", לעולם יבקר את ממשלת ישראל אשר מסרבת לשתף פעולה עם חקירה מטעם "מועצת זכויות האדם של האו"ם" בטענה שמדובר ב"תיאטרון חקירות לכאורה".