החלטת בית הדין המשמעתי לעובדי ציבור ברשויות המקומיות בבריטניה להשעות את ראש עיריית לונדון לארבעה שבועות – החלטה שבינתיים נעצרה ע"י בית המשפט – היא בעייתית. שכן משמעותה הוא כי גוף מרחיק מתפקידו נבחר ציבור ללא עילות הקבועות לכך בחוק. זאת בעוד שהסנקציה על התנהגותו של פוליטיקאי (אם לא עבר על החוק) צריכה להיות בקלפי, בכך שהוא לא ייבחר שוב. אך גם אם ניתן למתוח ביקורת על הסנקציה שבה בחר בית הדין המשמעתי, אין יסוד לטענותיו של ליווינגסטון כי זוהי פגיעה בלב הדמוקרטיה, וכי אין זה קביל כי גופים שלא נבחרו מתערבים בהחלטותיהם של הבוחרים. בדמוקרטיה אף רשות איננה עצמאית לחלוטין. כל רשות נתונה לביקורת של הרשויות האחרות על חריגה מתפקידה. זוהי המשמעות המלאה של מה שקרוי (לא תמיד באופן מדויק) "הפרדת רשויות". אחד מתפקידיה של הרשות המחוקקת הוא לפקח על מעשיה של הרשות המבצעת. הרשות השופטת מבצעת ביקורת שיפוטית לא רק על מעשיה של הרשות המבצעת אלא גם על חוקים שאינם חוקתיים, לפחות בשיטות משפט שבהן קיימת חוקה בעלת מעמד על לעומת חקיקה רגילה. ובית המשפט עצמו כפוף לחוקים שמחוקקת הרשות המחוקקת, גם כאשר הוא מפרש אותם.
העובדה שאדם נבחר למלא תפקיד איננה אומרת שהוא איננו כפוף לכללים אתיים מסוימים, בנוסף לחוק. בריטניה הכירה בכך בהקימה את בית הדין המשמעתי הזה. גוף משמעתי רשאי להטיל סנקציות, גם אם בחר בסנקציה מוטעית במקרה הזה. העובדה שחבריו של הגוף הזה לא נבחרו בידי האזרחים איננה מעלה או מורידה. גם שופטים לא נבחרים בשיטות פוליטיות רבות. ואכן, ה"עלבון" של "לא נבחרתם" מוטח כלפיהם לעיתים קרובות בידי מי שמבקשים לעשות דה-לגיטימציה להחלטותיהם. דמוקרטיה אין משמעה כי כל החלטה מסורה להחלטת העם.
שיתרכז באוטובוסים
בסופו של דבר, עושה רושם כי ההחלטה להגיש תלונה נגד ליווינגסטון לאותו גוף תתברר כמקח טעות, שכן הוא נהפך לאנדרדוג, מעמד שכה חביב עליו. כל זה היה נמנע, כמובן, לו ליווינגסטון היה מתנצל, כפי שהתבקש, על כך שהשווה עיתונאי יהודי לשומר במחנה ריכוז. אבל קן סירב. הוא לעולם אינו טועה, כידוע.
את תמליל ה"שיחה" של ליווינגסטון עם אוליבר פיינגולד ניתן לקרוא כאן, בתוספת הערות מאירות עיניים של דיוויד הירש. למשל, איך היתה נראית השיחה עם עיתונאי שחור?: "מה עשית קודם, היית בעל עבדים?" "לא, ואני נפגע מכך". "אתה אולי שחור, אבל למעשה אתה כמו בעל עבדים". ועם עיתונאי מוסלמי?: "מה עשית קודם, היית טרוריסט מתאבד?", "לא, ואני נפגע משאלתך". "אתה אולי מוסלמי, אבל למעשה אתה כמו טרוריסט מתאבד". כדאי לקרוא עד הסוף, יש שם עוד כמה פנינים. [עוד בנושא: רשימה מומלצת במיוחד של ג'ונתן פרידלנד].
בהכירי את האלקטורט הלונדוני, אני מתקשה להאמין כי בסופו של דבר יקבל ליווינגסטון את הסנקציה המגיעה לו (בגין דברים חמורים בהרבה מן התקרית הזאת) ויוחלף בקלפי. מצד שני, שירות האוטובוסים השתפר מאד בתקופתו. שיתרכז בזה.
קרוא וכתוב 