• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« שפני ניסיון
היכן לא כדאי להיות בלוגרית »

ראובן אלסטר, 60 שנים

28 באפריל 2009 על-ידי נעמה

השנה ימלאו 60 שנים למותו של דודי, ראובן אלסטר ז"ל. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, החל היום, היה תמיד היום שבו ציינו את נפילתו. אם אשאֵל ליום השנה שלו אצטרך ללכת לבדוק. יום הזיכרון היה תמיד זכרונו, עבורנו. גם עבור אחיו, אבא שלי ז"ל, שנסע כמעט מדי שנה ביום הזה לבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק, שם הוא קבור. בשורת חללי מלחמת הקוממיות, שמדי שנה הולכים ומתמעטים הפוקדים את קברם, ורק החטיבה מקפידה לשים פרח וסרט. לעיתים התלווינו אליו, אף כי הקפדנו בדרך-כלל לצאת לפני שמתחיל הטקס הרשמי, או להגיע אחריו, ולחסוך לעצמנו את הנאום של השר התורן שנשלח לשם.

ביום מותו של אבי, יום הזיכרון שבערבו, ערב יום העצמאות, נפטר, ביקש בבית החולים להדליק נר זיכרון. כשהעבירו את מיטתו אל מול עמדת האחות משום שמצבו החמיר, כבה הנר בדרך. לבי עצר. הוא כעס. יצאתי החוצה, לחלקת המעשנים, לבקש גפרור כדי לשוב ולהדליק את הנר. בלילה קראו לי.

ראובן נהרג בתאונה טפשית, ככל התאונות (או יותר), בזמן שירותו הצבאי, בשלהי מלחמת הקוממיות. הוא ביקש להתגייס לצבא כשפרצה המלחמה, כשהיה שוטר במשטרת פלשתינה. למשטרה התגייס לאחר שחזר משלוש שנים בשבי היפני. כאלה היו הימים. בשבי נפל אחרי שהתגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ונמנה עם קומץ הישראלים שלחמו בחזית היפנית. את סיפורם שלו ושל חברו כאח לו אברהם קיסין ז"ל בשבי היפני, סיפר האחרון בספרו 'בשבי חיילי המיקאדו' שיצא בהוצאת משרד הביטחון.

ראובן אלסטר

60 שנים. קשה לקלוט. ועכשיו נותרה תמונתו של דודי היפה, מחייך בכובע שעם אוסטרלי, התלויה מעל לתעודת השירות בפלמ"ח של אבא שלי ומגילת העצמאות בזהב על גבי אדום, עם הקדשה אישית לזכרו, שקיבלו המשפחות השכולות ממשרד הביטחון בשנת ה-40 למדינה. ונותר צילום קברו שצילם אבי, מתחת לשולחן שעליו אני כותבת כעת. ובאיזה שהוא מקום הפתק המציין את מיקום קברו של אביהם, אלימלך ז"ל, שנפטר בפתאומיות כשהיה אבי כמעט בן 13. כי קשה למצוא את הקבר כשמגיעים לנחלת יצחק, ועוברים מהחלקה הצבאית של ראובן לחלקה האזרחיות של סבא אלימלך. ונותר שמו שנושא בנו של אברהם קיסין, ונושא אחי כשמו השני. וזכרו, שיעבור עם העולם כשנעבור ממנו גם אנחנו, שנשארנו.

קשה לקלוט גם איזה מחיר שילמו כאן דורות שלמים על-מנת שהמדינה הזאת תקום, ותמשיך להתקיים. גם את זה צריך לזכור, עם כל עוולותיה העכשוויות שאנחנו מזכירים לה מדי יום ביומו. למרות שאני ילידת הארץ, והורי ילידי הארץ, המדינה איננה בבחינת מובן מאליו עבורי. זכותם של היהודים, ככל עם, להיות אדון לגורלם, להיות ריבון, ולא תלויים באחרים – איננה זכות טריוויאלית בעבורי, ואינני מוכנה לזלזל בה. לכן התחברתי כל-כך לדבריו של זאב שטרנהל בסוף ראיון שנתן לפני שנים אחדות. העם היהודי היה מיעוט די שנים. והניסיון ההיסטורי שלו עם המעמד הזה לא היה, איך נאמר, מרנין במיוחד. אין בי שום תשוקה לשוב להיות מיעוט כזה. לא במזרח התיכון ולא בשום מקום. אך גם לא לשלוט על אחרים או לשלול מהם את זכויותיהם. עצמאות אין פירושה רק שאתה אינך נשלט, אלא שגם אינך שולט. שכן האדון תלוי בעבדו לא פחות משזה תלוי באדונו, כפי שהשכיל ללמדנו היגל. זוהי הציונות המינימליסטית שלי. שאני שבה ומזכירה לעצמי לא רק ביום העצמאות, אלא בכל יום.
חג שמח.

השורות ארוכות ארוכות (רשימתי בעקבות כתבתה של דליה קרפל על כוחותינו בחזית היפנית)
הדף לזכרו של ראובן אלסטר באתר יזכור של משרד הביטחון.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות | מתויג ישראל, מלחמת העולם השנייה, ראובן אלסטר |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-647 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • בורדרליין
    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
  • סימניה

    התחקיר הבא
    מחר שוב תהיה לנו גינה פורחת
    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


ביטול

אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.

טוען תגובות...
תגובה
    ×
    loading בטל
    הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
    הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
    מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
    פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
    לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie