ישראליות מהי
מודעת עמוד של ידיעות ספרים במוסף לשבת של ידיעות. הכותרת: “חוד החנית: הספרים החדשים שמחברים אתכם ללב הישראליות”. ומהם הספרים האלה, שמיד ארוץ לרכוש כי אין דבר חשוב מלהיות מחוברת? (ועוד ללב הישראליות) –
משא כומתה מאת אלעזר שטרן; בגובה העינים מאת דני (דני, לא דן) חלוץ; שותף סוד מאת דני יתום; וקשת עילם מאת עוזי עילם.
ועכשיו ילדים, העמדתם על המשותף בין הספרים? ההבנתם ישראליות מהי ומהי אותה ליבה ישראלית שהם יחברו אתכם אליה? ומי הם הא-ישראלים, על-פי אותה תפיסה?
תודה, אבל לא תודה. אם להתחבר לזה, מעדיפה להיות מנותקת.
מה חינם
ביה"מ קובע כי הכנסת נשים חינם למסיבות היא אפלית גברים אסורה. נכון.
שימו לב ללשון ההזמנה החיננית למסיבה המדוברת, שהיתה עילת התביעה: “נשים חינם וסושי גם”. אז מה חינם, הכניסה או הנשים? ח"ח לשופט אברהם טננבוים (כדאי לעקוב אחרי פסיקותיו), ששם לב וגם מעיר על כך. וגם על טענותיו השוביניסטיות של הנתבע, שזה בעצם לטובת הגברים, כי גברים יגיעו למסיבות רק אם "יפקוד את המקום מספר רב של נשים". וגם שכשזוגות מגיעים למסיבה יחד, הגבר הוא המשלם, ואם האישה נכנסת חינם – הדבר מפחית את הוצאותיו של הגבר.
ככה זה, כשכבר סוף כל סוף מוצאים אפליה נגד גברים, גם כאן היא נעוצה באיזה סטריאוטיפ אנטי-נשי לא פחות. קשה להיות גבר.
קרוא וכתוב 
גם אני שמתי לב לקנון הספרותי של עם ישראל.
חסרו לי שם כמה כותרים חשובים לרשימה כגון עזית הקלבה (במקור במקור…) אצנכניט ועוד כמה יצירות מופת כולל ולא מוגבל ל101 חוזרים ושווים , אריק ואני, אני ואריק , מאיר הר ציון משנתו והגותו , חשופיות בצריח והחשופיות בצריח חוזרות בשנית!
אני חושבת שאצטרף אלייך. אולי נבחן את הכליות של הישראליות. אולי שם יש משהו מלבד צבא. אולי מוסר?
הייתי עונה לך, אבל אני עסוק בניסיון להצדיע תוך כדי צעדת אווז.
זה התחיל כבר ב"אמא מספרת", אסופת הספרים לילדי ישראל, ששפעה סיפורים על ילדים גיבורים שהקריבו נפשם על מנת למות מכדור של צלף ירדני בדרכם להביא מים לירושלים הנצורה, ואל נשכח את חסמב"ה, ודני דין, ואם חלילה יהיה שלום, מסתבר שזה יהיה גם קץ הספרות העברית המתחדשת.
לעניין הנשים – אין כאן אפליה כלפי גברים, אלא זילות תרבותית כלפי נשים.
הנשים נכנסות בחינם כי הן בונוס עבור הגברים. נשים הן לשעשוע, במיוחד שיכורות (יש מקומות שנותנים להן משקאות בחינם או בהנחה) וגברים הם לקוחות. כך שהגברים אינם מופלים לרעה במקרה הזה, אלא מופלים לטובה, בכך שמתייחסים אליהם כאל בני אדם, לא כאל רכוש ומתנה לאחרים. הדבר גם נרמז מדברי ההגנה, שההשקעה ב-כניסת-נשים-חינם מחזירה את עצמה, הן לבעלים (יותר לקוחות, קרי יותר גברים) והן ללקוחות.
אתה כמובן צודק. ולכך רמזתי. גם ה"קשה להיות גבר" היה בחצי אירוניה (אבל רק בחצי, כן? החצי השני רציני לגמרי).
רק מה, המשפט איננו פרקטיקה חתרנית. ובעניין אפליה ההלכה הפסוקה היא כי לא חשובה הכוונה אלא התוצאה. אז כמו שלא משנה אם התכוונתי להפלות, די בכך כי התוצאה של פעולתי היתה מפלה כדי לפסול אותה, כך גם כאן, מבחינת ההיגיון המשפטי של הפסיקה.
אגב, ליהי הפנתה את תשומת ליבי לכך שהשופט גם רמז לכך (בכתבה המקורית המקושרת אצלך).
הניחוש הפרוע שלי הוא שישנה היסטוריה עתיקה של קושי שיווקי בהשוואת מספר הנשים לגברים במסיבות שגובות דמי כניסה (אולי בגלל האפליה במשכורות?) אז הנוהג הזה קם כפיצוי. יש אפילו מצב שמבחינה פסיכולוגית/תרבותית, גברים מוכנים לשלם כדי לחזר ואילו נשים פחות ששות לעשות כן.
מצד אחד התקדמנו ויש מספיק שוויוניסטים ושוויוניסטיות שמוכנים לשלם את אותו המחיר כדי ללכת למסיבות האלו, אבל מצד שני יש עכשיו כוח שוק שחזק יותר מיכולתו של בעל מועדון אחד לשנות משהו – הרי אם בערב רגיל נכנסים למועדון 200 נשים בחינם ועוד 200 ברים בתשלום, הוא מפחד שאם ידרוש תשלום מהנשים הן יבחרו במועדון אחר, והוא ישאר אולי עם 20 לקוחות נאמנות משלמות ובקושי עוד 50 לקוחות משלמים גברים – הרבה פחות הכנסה ושינוי חריף באווירה במועדון. וזה לא יקרה בגלל שנשים לא רוצות לשלם ככלל, זה יקרה כי הן בני אנוש שיעדיפו לקחת את מה שמועדון אחר נותן בחינם אם יש אופציה כזו.
אז איך פותרים את הבעיה בלי לחוקק חוקים מתערבים מדי ובלי לפגוע בבעלי עסקים? הרי החוק הזה לא באמת יאכף, וספק אם הוא חוקי ודמוקרטי, בואו לא נשלה את עצמנו…
לא ברור לי מדוע אתה חושב שהחוק הוא לא דמוקרטי. גם בדמוקרטיה ישנו איסור על אפליה, וזו דוגמא להפרה של איסור כזה.
עוד פחות ברור לי כיצד בעלי עסקים ייפגעו מהחוק, אם הוא יאכף על כולם. אם אף אחד לא יכול למשוך לקוחות ע"י "נשים חינם", הרי בהנחה של 250 גברים בליינים, ו250 נשים בלייניות – אף אישה בליינית לא תמשך במיוחד למועדון זה או אחר, בגלל הנחה בכניסה.
השאלה הפחות ברורה מאליה, אינה חוקיותו של החוק, או הדמוקרטיות שלו, אלא הנכונות שלנו לקבל את המגבלה הזו. אם תשאל אותי – הפעלתם של חוקי האפליה במקרה כזה עשויה להיות התערבות מעט בוטה מדי בחופש הפעולה של עסק, אבל לא הייתי רואה את זה כפעולה לא דמוקרטית
האם "הנחה לחיילים במדים" יכול להיחשב כהפליה לרעה של לא חיילים?
יאיא, החוק לא דמוקרטי כי הוא מתערב קצת יותר מהרצוי בניהול עסקים. עד כמה שאני ואתה לא אוהבים את המדיניות הזו, אין לאף אחד זכות לכפות החלטות שיווקיות על עסקים. אני אפילו לא צריך לגבות את זה בשום מחקרים (אף שיש כאלו), ששיווק מוצרים מסוימים לגברים ונשים דורש פילוח ומאמצים נפרדים, ולא רק כשהמוצר הוא סכיני גילוח ומוצרים עם זיקה ג'נדרית ברורה.
אגב שים לב לשני דברים שיש פה ואבקש להפריד אותם! הראשון הוא אפליה נגד הגברים שמשלמים יותר בכניסה, השני הוא החפצה של הנשים. לא חושב שהחוק הזה הורג את שתי הציפורים במכה, למעשה הוא לא מתייחס בכלל לבעיה החמורה מהשתיים, לדעתי.
האם חוק שמונע מבעל מקום בילוי, לעצור כניסתם של אנשים בעלי חזות מזרחית למקום בילוי, נתפס בעיניך כלא דמוקרטי? כהתערבות יתר של המחוקק?
לצערי הנחתת את השאלה על נקודה מאוד כואבת, אבל כן, במדינה דמוקרטית מותר לאזרח, בעל מועדון בכלל זה, להיות גזען ושוביניסט, ולמדינה יש אולי שיקול בלהגביל את יכולתו להפיץ את דעותיו במקרים קיצוניים של הסתה שמסכנת ציבור (ולנו יש חוק לא מוצלח בנושא הזה), אבל אין למדינה זכות להתערב בהחלטות עסקיות שכאלו, מכוערות ככל שיהיו.
בעולם אידאלי היו מעיפים אנשים בגלל שפת גוף ומקרי עבר, כלומר פרופיל פסיכולוגי והסטוריה מוכרת ולא לפי עדתיות חשוכה. מצד שני יש לך עכשיו את הויכוח שמשתולל בארה"ב לגבי racial profiling שמכוסה יפה ע"י סטיוארט, קולבר ושות' = אם כל האי-חוקיים הם מקסיקניים, האם לא הגיוני לעצור לתשאול רק מקסיקניים? אם רוב המחבלים הם גברים מוסלמים ובעלי חזות מזרחית, האם הגיוני להציק ללבנים ולנשים רק כדי להעמיד פנים שכולם עלולים להיות מחבלים במידה שווה?
אני אומר שאין ולא יהיה מצב אידאלי. כל אפשליה מתקנת תגרום לצרות מסוג אחר ומישהו אחר יגלה שדורכים לו על הזכויות. כשהממשלה מתערבת בדברים האלו היא בד"כ מורידה פטיש כבד מדי ופותרת רק אספקטים מסוימים של הבעיה ולא אחרים. אם אשמע על חוק הגיוני ומידתי, אספר לך…
זו מסורת ארוכת שנים. הגברים משלמים והנשים חינם. בכל העולם. אחת מפרקטיקות החינם הקיימות (בספר FREE זה מוזכר עם עוד כמה לא מעטות). עכשיו, בא גבר ותובע את עלבונו הגברי על כך. ושופט תביעות קטנות יוצר תקדים בישראל.
איפה היו הנשים כל השנים האלו? למה הן לא תבעו בשם הנשים?
למה אותו תובע צריך לתבוע בשם הנשים? עם טיעונים לטובת נשים? על מה הטרוניה? ברור שהוא יתבע כגבר נעלב.
תואלנה נשים לתבוע מקומות על אפליה נגד גברים מהטיעונים הנכונים.
נו, באמת. מעכשיו נשים אמיתיות שקראו בלוג זה ודומים לו והושפעו ממנו ומהם ידרשו, אם צריך בכח ובאלימות, לשלם עבור כניסה לאתרי בילוי שבהם הכניסה לנשים חופשית. יוגשו תביעות נגד מי שיסרבו לקבל כסף זה. יהיה שמייח. רגע, בעצם למה מנהג פמיניסטי זה כבר לא קיים שנים? הייתכן שיש התנגדות לכך מצד ארגון בעלי אתרי השעשועים והבילויים?