השיא השנה היה בקבלת ברכות שנה טובה, מישראלים החיים בישראל, שנכתבו באנגלית ואיחלו Shana Tova. אולי הם מתאמנים לקראת ההגירה. אז שתהיה גם לכם SHANA TOVA. בראש השנה העברי אני מסתפקת בשנה טובה. שתהיה.
מגמה נוספת, לקראת הימים הנוראים ויום כיפור, היא הקריאה לאחרים לעשות חשבון נפש ולבקש סליחה. זה בסדר. וגם די נוח. אבל כדאי אולי לזכור שהרעיון של חשבון נפש הוא שכל אחד עושה את שלו. אז למרות שקל הרבה יותר להכות על חזה הזולת, לשון התפילה איננה בגוף שני “חטאת עווית פשעת”, אלא בגוף ראשון: “חטאתי עוויתי פשעתי”. ולא סתם. יש כאן איזה רעיון.
מי שנורא רוצה את גוף הרבים, למען יקל לו, ילך לתפילת אשמנו. אבל גם שם זה גוף ראשון רבים, לא גוף שני.
אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דפִי, הֶעֱוִינוּ, וְהִרְשַׁעְנוּ, זַדְנוּ, חָמַסְנוּ, טָפַלְנוּ שֶׁקֶר, יָעַצְנוּ רָע, כִּזַּבְנוּ, לַצְנוּ, מָרַדְנוּ, נִאַצְנוּ, סָרַרְנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, צָרַרְנוּ, קִשִּׁינוּ ערֶף, רָשַׁעְנוּ, שִׁחַתְנוּ, תִּעַבְנוּ, תָּעִינוּ, תִּעְתָּעְנוּ.
רעיון התיקון ביהדות הוא גדול מאוד. אבל התשובה היא פרטית ואדם נוטל קודם כל אחריות על מעשיו הוא.
הנני העניה ממעש.
קרוא וכתוב 
שנה טובה, נעמה. ואכן ראש/ראשית השנה
הזו אמורה להיות מוקדשת לרפלקסיה, או להבהרות פנימיות.
אני למשל תושבת חוזרת ויש לי הרבה חברים וקרובי משפחה וחברים בארץ ובחו"ל. לכן אני כותבת ברכות בשתי השפות (באותה איגרת). מכירה רבים כמוני שעושים בדיוק את זה… אז לפני ששופטים (אולי שפטת ישראלים שאת מכירה ואינם בחו"לֹ… אולי חזית בישאלים בלתי מוכרים ששולחים ברכות בפייסבוק) – נא לחשוב שנית… זה נכון שנכנסה אלינו האנגלית והשתלטה על הארץ, שפתה ומנהגיה, יחד עם כל מה שקשור בארה"ב, אבל זה לדעתי נושא לגמרי נפרד, ששווה יותר מעשר שורות…
שתהיה לך שנה טובה ומתוקה. שנה של רשימות פוריות.
שתהיה שנה טובה, ובעיקר בריאה.
גם אני (למשל) חיה בחו"ל ונשואה (שומו שמיים) לגוי ומברכת ב shana tova מוסברת בתרגום למכריי ומשפחתי שאינם יהודים. נכון שזהו חג יהודי אבל אפשר להיות סובלני גם כשאתה יהודי.
אולי כדאי לקרוא לפני שמגיבים באוטומט? כתבתי על ישראלים החיים בישראל. שקיבלתי מהם ברכות.
(ולא "קראתי בפייסבוק" כמו ששיערה מגיבה אחרת. והתופעה של ברכות המוניות לכל רשימת הדיוור, שאולי היא חלק מהסיבה, גם היא נושא לרשימה אחרת). מסתבר שאפילו רשימה כל כך קצרה אפשר לא לקרוא, או לקרוא אליה מה שרוצים ומה שנוח, כרגיל, ולהגיב על דברים אחרים.
"לחשוב שנית", "להיות סובלני" – ובעיקר לקרוא לפני שמגיבים. שנה טובה.
שנה טובה. כולנו או לפחות רבים מאיתנו, מתפעלים מהדברים אליהם התייסת. נראה לי גם ברמת התחושה וגם בניתוח ש"אשמנו בגדנו.." משמש כמקלחת חטאים כדי להתגבר על הפחד שמא באמת יש מישהו השופט למעלה. ראי את ההסטריה סביב יום הכיפורים והכפייתיות שהיא לכשעצמה חטא הדורש יום כיפורים נוסף.
בכל אופן שנה טובה.
צודקת. טעיתי. מתנצלת. ייחסתי לך דברים שכתבה המגיבה ואני דווקא אוהבת לקרוא אותך וברשימת מקבלי העדכונים שלך.
אז שוב שנה טובה ומועדים לשימחה ובהזדמנות זו גם סליחה ומחילה.
שנה טובה ומבורכת נעמה
מאיה
(מהקוראות המתפעלות בשקט :))
(רק להוסיף שבזכות רשומתך בעניין ייעוץ למעשה שלא אתה משלם את השלכותיו, הבהרת והצללת אי שקט שהיה לי וישבתי לכתוב התנצלות… תודה גדולה מאד, גם על היושרה שלך המאד מחכימה ומלמדת. שתהיה לך באמת שנה טוב מאד…)
ובעברית פשוטה וקדומה שתהיה לך שנה טובה, שנה שלא תחדלי מחיפוש, שנה שנבין כולנו כי לעולם לא נקבל תשובות לכל השאלות, למרות הכל נמשיך לטפס בדרך אפופת ערפל בדרך העולה בית אל.
שנה טובה גם ממני, אחד (מששת 🙂 ) הקוראים האלמוניים (אך אדוקים). לפלפול הנוכחי אוסיף את דעתי . אני מסכים עם הביקורת על הנטייה לראות את הדבשת של גמלים אחרים, ולא של עצמך. אך כשמתעסקים עם דתות, והיהדות איננה שונה בעניין זה, צריך להבחין בכך שדיון ב"חטאים" הוא דיון אינטרסנטי וציני. מטרתו, על פי רוב , היא להחזיק את האדם בעמדת אשם תמידי שזקוק לנציגי הדת על מנת לכפר על אשמותיו. מן המפורסמות היא התנהגותם של האפיפיורים בימי הביניים שפרטו תחושות אשם כאלו לכסף ממש, ומכרו "שטרי מחילה". עדיף לא לשחק לידי הדת בעניין זה ולהגיד את האמת הפשוטה – אנחנו משפרים את התנהגותנו החברתית כדי שיהיה לנו (לכל אחד ואחת מאיתנו) טוב יותר ונעים יותר, ולא מתוך כבוד לצווים עתיקים. מכך נגזור גם את הרעיונות שלנו לגבי מה בכלל נחשב ל"חטא", ומה לא.
מצטרף לאיחולי הבריאות של נינה.
שנה טובה נעמה- ולכולם
אחד הרעיונות ששמעתי לגבי הסיבה לשימוש ברבים הוא צמצום המכשול הפסיכולגי להתנצל ולבקש סליחה. כנראה שחכמנו ידעו כבר אז על האגו היהודי.
ל- someone,
מה שכתבת רלוונטי עבור הנצרות והאסלאם שמשתמשות בטרוריזציה של המאמין כאמצעי שליטה. בנצרות נולדת חוטא ותגיע לגיהנום אם לא תעשה אבג ובאסלאם אם תהפוך לחוטא תגיע לגהנום שם מחכים לך אבג – כולל תיאורים ויזואלים של כלמנסע ועדויות כאלה שחזרו מ- פצקרשת. הגישה המבעיתה פחות מקובלת ביהדות והגיהנום כידוע, מקבל מקום די צנוע.
לגבי המניע לשיפור התנהגותנו ויישותנו הארצית או הגלקטית יכול אחד להעיד רק על נפשו פנימה. לדעתי אין שום רע בצווים עתיקים שמעוררים את המצפון והמוסר שלך ללא קשר לפרקטיקה דתית מסורתית- אז לונג אז יו גט דה פוינט.
@ לונג יון סילבר :
על הסיפא כבר עניתי לך בתגובתי הקודמת – הרע בצווים עתיקים שמעוררים את המצפון הוא שהם קובעים עבורנו מה נחשב ל"חטא", בעוד שבחברה מתקדמת צריך להיות ברור לכל שיש קריטריונים … רלוונטיים יותר.
לגבי שאמרת – "מה שכתבת רלוונטי עבור הנצרות והאסלאם שמשתמשות בטרוריזציה של המאמין כאמצעי שליטה" – הקושי להתנתק מדת קשור בדיוק למה שטענת שלא קיים בדת היהודית – הפחד מפני מה שיקרה לצרכיך המידיים (ענישה מידי אלוהים ומידי סביבתך הקרובה) כשתחטא. אני לא חושב שקיים סיפור של אורתודוקס יהודי שחזר בשאלה שאיננו כולל את האלמנט הזה.