• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« אני חלק מהציבור הזה
בין מדינה לשלטון »

פוסט אורח: שש תזות על מותה של מרגרט תאצ'ר

13 באפריל 2013 על-ידי נעמה

את הפוסט הבא כתב פרופ' נורמן גארס, פרופסור אמריטוס למדע המדינה מאוניברסיטת מנצ'סטר, מומחה למארקס. הוא פורסם בבלוג שלו (נורמבלוג) ומובא כאן בתרגום חופשי שלי, ברשותו הנדיבה.

שש תזות על מותה של מרגרט תאצ'ר / נורמן גארס

לא חשבתי לכתוב על זה משהו, אך בימים האחרונים אנשים אחרים גילו התעניינות במה שיש לי לומר – כאילו נורמבלוג היה עיתון ארצי, מה שהוא לא. הבהרתי בעבר שאינני מעריץ של גב' תאצ'ר המנוחה, אף כי עם תחום חריג אחד. ואולם מה שאני מרגיש מחויב לומר לאור הדיון בחלק מהעיתונות והאינטרנט בימים האחרונים, מנותק מכל זה.

(1) בחברה תרבותית, אנשים חבים חובת כבוד לגוססים, למי שזה לא כבר מתו ולאבלים. זוהי חובה פשוטה של אנושיות. כל אחד ואחת מאתנו ניצבים מול מותו או מותה במוקדם או במאוחר. וככל שזה מהווה שגרה, זוהי עדיין – בכל פעם – טרגדיה קטנה: חיים שלמים, עולם פנימי מלא, היו ואינם. עם כל ההבדלים בינינו לבין אדם אחר, עם כל זה שאיננו מחבבים אותו, עלינו לראות איזה אובדן שאינו בר תיקון מעורב בכך, ולציין זאת באופן הולם. יכולים להיות חריגים לנורמה הזאת – רוצחי המונים ודומיהם – אך הם מעטים ואינם צריכים לכלול פוליטיקאים שנבחרו באופן דמוקרטי בקהילה שלנו, ככל שיהיו שנואים על-ידי יריביהם.

(2) חובה זאת של כבוד איננה כוללת בחובה חובת דיבור של כבוד או חוסר ביקורתיות כלפי הרקורד הפוליטי או הציבורי של אדם שמת זה מכבר. מדוע שזה יהא כך? מותו של אדם הוא באופן טיפוסי העת שבה חייו או חייה נכתבים ומוערכים באופן הפעיל ביותר. חלק מההערכות חיוביות ואיש אינו מבקש להוריד את הטון או שהן יהיו נייטרליות. כך גם אין סיבה להימנע משיפוטים שליליים, מזלזלים או אפילו מגנים. זהו המוניטין או המורשת הפוליטיים העומדים לשיפוט. יהיה זה ‘סידור קלפים לא הוגן’ של דיון פוליטי להתייחס לביטוי של נקודת מבט חיובית על חיי המנוח/ה כלגיטימי, ואילו לדעות ביקורתיות כבלתי נאותות.

(3) לצהול בפומבי על מותו של יריב פוליטי דמוקרטי, דיבור על לרקוד על קברו, קיום מסיבות רחוב לכבוד הארוע וכן הלאה – הם בזויים. הם מצביעים יותר על המוסר שממנו מושפעים מי שנוטלים חלק בארועים כאלה מאשר על מושאם. חשבו על כך שיום אחד תהיו אתם אלה שתמותו, ויהיה אשר יהיה מה שעשיתם או נכשלתם מעשות בחייכם, תהיו ראוים לאהבה של אלה שמרגישים כך כלפיכם ולמשהו טוב יותר מעליזות אכזרית מאלה שלא.

(4) שכן, שימו לב שמרגרט תאצ'ר לא היתה עדיין ראש ממשלה בזמן שמתה. מותה לא שירת סיום של תקופה שבה היה לה כוח פוליטי. כך ששמחה על שנפטרים ממנה במובן זה איננה חלק מהעניין. היום שבו סיימה את תפקידה כראש ממשלה ארע כבר לפני למעלה משני עשורים – יום בו רבים, כולל אני עצמי, שמחו לראותה עוזבת. אך הכוח שהיה לה והמטרות שלשמן השתמשה בו לא יכולים להצדיק את הצהלה הנוכחית.

(5) שימו לב, גם, שהמורשת הפוליטית של תאצ'ר, ההשפעה המתמשכת של מה שעשתה בתפקידה, לא השתנו בדרך זו או אחרת עם מותה. הן ימשיכו לעשות את דרכן בעולם, מקום שבו גם יתנגדו להן, עוד זמן רב. לכן אין הצדקה אפשרית לביטוי של שמחה פומבית גם על בסיס זה.

(6) לא, כאשר מרגרט תאצ'ר מתה היא היתה אשה זקנה וחולה, עם אנשים סביבה שדאגו לה. ליהנות מזה זוהי חוסר אנושיות שאינה נזקפת לזכותם של אלה שכה שוקעים בהתענגות על כך. הם שוכחים את האמת הפשוטה והמתמשכת ביותר למען תענוג רגעי מכוער.

עוד מעניין לקרוא:
הלייבור שם קץ לתאצ’ריזם

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בגלויות מלונדון, שונות | מתויג מוות, מרגרט תאצ'ר, נורמן גארס | תגובה אחת

תגובה אחת

  1. ב- 18 באוקטובר 2013 בשעה 12:45 מותו של נורם | קרוא וכתוב

    […] את נורם קצרות כשתרגמתי את הפוסט שלו אחרי מותה של תאצ’ר ופירסמתי אותו כאן ברשותו. נורם היה […]



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה