• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« גם בנט בנביאים
מה השתנה מ-1945 »

רוצה את הדרכון (הבריא) שלי בחזרה

24 באוגוסט 2013 על-ידי נעמה

לפני שלוש שנים פחות חודש פתחתי בלוג פרטי. סגור לקוראים. קראתי לו ‘ולא כמטאפורה’. פראפרזה על ספרה המומלץ של סוזן סונטאג ‘המחלה כמטאפורה’. כותרת המשנה שלו היתה ‘מסע מחלה. משא מחלה.’ והוא נועד לעשות בדיוק את זה: לתעד וללוות את עצמי במחלה קשה שחליתי בה. ציטוט ששימש כמוטו מסוים של הבלוג היה משל איזק דינסן: "אפשר לשאת בכל הייסורים אם הופכים אותם לסיפור או מספרים על אודותיהם סיפור".

תחת הכותרת ‘דרכון’ (כלומר, על אודות הבלוג), הבאתי את הציטוט הבא של סוזן סונטאג מספרה:

המחלה היא הצד החשוך של החיים, האזרחות המעיקה יותר. כל הנבראים מחזיקים באזרחות כפולה – בממלכת הבריאים ובממלכת החולים. אף-על-פי שכולנו מעדיפים להשתמש בדרכון הטוב, במוקדם או במאוחר חייב כל אחד מאתנו – לפחות לזמן מסוים – להזדהות כאזרח של המקום האחר ההוא.

הפוסט הראשון בבלוג נשא את הכותרת ‘הגירה’ (בכל זאת, מומחית לתיאוריה של הגירה ואזרחות…), ובו כתבתי בין השאר: “לפני שבוע עוד הייתי בממלכת הבריאים. היגרתי. בתקווה להגירה קצרה”.
הבלוג שימש כיומן מחלה אישי, אך שובצו בו גם סיפורים ותובנות על מפגשים עם מערכת הבריאות, שאולי חבל במידה מסוימת שלא פורסמו לקהל הרחב. אלא שהפרטיות היתה חשובה לי מאוד. עם הזמן, והחזרה ההדרגתית לממלכת הבריאים, התדלדלה באופן טבעי הכתיבה בבלוג. הפוסט האחרון נושא את התאריך 26.1.13.

לפני כמעט שבועיים נקרעתי בחטף ובאכזריות מתוך חיי וטולטלתי בסכנת חיים. כשהגעתי סו”ס לבית חולים עברתי ניתוח דחוף בלילה, שהיתי בטיפול נמרץ, ורק אתמול שבתי מרוסקת הביתה, להתחיל תהליך ממושך של התאוששות והחלמה.

בשוכבי מביטה דרך החלון – הנוף של הכרמל תמיד יפהפה, גם כשהוא נשקף מבעד חלון אטום וגדר של בית חולים – ראיתי למטה את האנשים המהלכים, בממלכה האחרת. וכמהתי לשוב ולהיות שם. לקבל בחזרה את הדרכון הבריא שלי. אבל גם הבנתי, שוב, שזוהי אשליה שנוח לאזרחים הבריאים להחזיק בה; ולהרחיק את נתיני ממלכת החולים אל הבניין הגדול שממנו במקרה הטוב הם יכולים רק להשקיף החוצה. שהדרכון הבריא לעולם זמני הוא. למעשה, כולנו מחזיקים כל הזמן באזרחות כפולה; בחיינו השבירים כל-כך, שבכל רגע יכולים להתנפץ לרסיסים. לו היינו כולנו מפנימים באמת את התובנה הזאת, היו גם בתוך הבניין הזה ובתוך ממלכת החולים שהוא מסמל, הרבה יותר אנושיות וחמלה.

בלילה האחרון לשהותי בבית החולים, באחת מן הפעמים הרבות שבהן התעוררתי וקמתי מהמיטה, עלה מאחד החדרים במסדרון קול התייפחות ממושכת של אשה. בכי חרישי וקורע לב. היו בבכי הזה כאב, פחד, חוסר אונים, בדידות ותחינה.
ואני התפללתי שקול הבכי הזה יחדור קירות, ירד את כל קומותיו של בית החולים, ויגיע ללבם של אותם כמה (וכמה) כירורגים חסרי רגישות ולב שנתקלתי בהם במחלקה למטה.
ובאותה עת התפללתי שקול הבכי הזה יעלה גם השמיימה. שייפתחו שעריהם, וירעיפו על הכרמל הנראה והאי-נראה, ועל כולנו, את החסד והאהבה בחודש הרחמים והסליחות.

בָּרוּך אַתָּה ה’ אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגוֹמֵל לְחַייָּבִים טוֹבוֹת, שֱׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב.

 

 

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות | מתויג בית חולים, חמלה, כירורגים, מחלה, ניתוח, סוזן סונטאג | 36 תגובות

36 תגובות

  1. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 14:48 דבורית

    אוי נעמה. לא ידעתי כלום. הרבה בריאות.


  2. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 14:55 Dina Ralt

    החלמה מהירה וטובה עבורך… מרגש לקרוא את מה שאת כותבת…לבריאות…


  3. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 15:04 Itay Kohay

    החלמה מהירה


  4. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 15:07 ronitlib

    קיוויתי שפג תוקפו של הדרכון ה"אחר". החלמה מהירה וחידוש תוקפו של הדרכון ה"טוב".


  5. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 15:10 Dubit Ater

    אכן דברים נוגעים ללב, אני מניחה שבעיקר לאלו שחזרו לממלכת החולים אחרי שלתומם חשבו שאכן ניצחו את המחלה. אחרי 17 שנה, המחלה חזרה עם כל האימה המלווה מחלה ארורה. ואולי אני ברת מזל שהרבה שנים הייתי בצד השני?
    החוויה שלי מבית החולים שונה משלך ואני חוויתי רופאים עם לב ורצון אמיתי להקשיב ולעזור.
    הרבה בריאות וחיזרי מהר.


  6. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 15:35 רוני

    רפואה שלמה, נעמה. כמה קשה להיות בצד השני.
    (כמו שאמרת, כולנו עוברים שם).


  7. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 16:03 dvora30

    מאחלת שתזכי בדרכון הבריא שלך במהרה..


  8. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 16:57 Ayelet Oz (@ayeletoz)

    החלמה מהירה.


  9. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 17:04 haimdror

    נעמה שלום

    מעבר לתחושות המדויקות (והמרגשות) שהכתיבה המעמיקה והצנועה שלך מעניקה כל הזמן, הפרספקטיבות הפרטיות מעצימות אותה עוד יותר, ועל כך תודה !

    מקווה שיעברו ימים קלים ושהדרכון לא רק יחזור אלא יחודש ויחדש J

    חיים


  10. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 17:30 יורם קופרמינץ

    שתבריאי מזה ושגופך יתחזק ויחלים


  11. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 18:39 nina ramon

    תהיתי לאן נעלמת, והיה לי חשש…
    כולנו נושאים שני דרכונים. אני גיליתי שאפשר להשתמש בשניהם בו-זמנית, במינונים כאלה ואחרים, בהרבה פעמים.
    החלמה מהירה והרבה בריאות.


  12. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 18:50 dshalit

    זה לא פ. סקוט פיצג'רלד שעשה את ההבדלה בין החולים והבריאים לנחרצת מכולם, יותר מזו שבין העשירים והעניים? קשה לדרוש הבנה מהבריאים (בעיני עצמם). תודה על השיתוף ומצטרף לאיחולים


  13. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 20:03 תומר פרסיקו

    החלמה שלמה נעמה. היי בטוב.


  14. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 20:16 Yulie Cohen

    שולחת לך אהבה – כי יש בה מהנחמה – כי כולנו שבירות ושבירים. ולא בידינו מתי ואיך וכמה.
    אהבה, נעמה


  15. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 20:29 Yakov Zandman

    השתמשתי פעם, בהקשר אחר, בדמוי של גולה או תייר.
    אולי ראית אותי מבעד לחלון ואני לא ידעתי.
    בתור אוחזת דרכון כפול מאחל לך את הטוב בשני העולמות.


  16. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 21:26 עדו סוקולובסקי

    רפואה שלמה. כמי שהיה חובש בצבא אני יכול להגיד לך שחייבים להקשיח את הלב כדי לתפקד ביעילות תחת לחץ. אם הכירורג יפרוץ בדמעות איתך ביחד הוא לא ייתן לך טיפול טוב. לעומת זאת לא צריך להיות גס רוח או מגעיל .


  17. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 21:42 ימימה

    החלמה מהירה ובריאות שלמה!


  18. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 21:43 morinia (@morinia)

    מתרגשת ומתעצבת לשמוע מה שאת עוברת. מאחלת לך לשוב במהירות לאיתנך.


  19. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 22:40 אמיר

    אחזיק אצבעות ואאחל רק בריאות!


  20. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 23:16 chellig

    החלמה מהירה וקלה נעמה, את חלק מאיתנו, שתדעי, ואל תהססי לבקש, באמת.


  21. ב- 24 באוגוסט 2013 בשעה 23:40 Elad Ben Zvi

    קצת מוזר לי. כי אינני מכיר אותך אישית כלל ובכל זאת, כשקראתי את השורות שלך, שגם הפעם,כרגיל, מדויקות ומכוונות היטב, נשכתי את השפה באופן השמור לבשורות קשות על אנשים מוכרים לי. שני הדרכונים האלה, המשותף להם, ששניהם נותנים נגישות לכל מיני ארצות של אנושיות. הדרכון הבריא מאפשר להגיע לכל היעדים שמצטלמים יפה, להציג את עצמנו בכל מיני אופנים, ללא קשר לזהות הפרטית שלנו. הדרכון השני, מוביל לארצות החשוכות יותר, שם אנחנו מתמודדים עם כל הפיזיות האינטמית שלנו על שלל מרכיביה….בכל מקרה,כמו כל דרכון, כל אחד מנצל אותו באופן אחר, מבטיח שכעת, לאחר שנתת רמז באילו ארצות קשות טיילת לאחרונה, לא זאת בלבד שלא אחבר את זה לצד המוכר לי, גקורא שאינו-מכיר אישית, אלא אף אזכור שכל הדברים הנפלאים שאת כותבת מגיעים מהמקום האנושי הזה(והאמת, לא צריך לדעת שום דבר על חייך האישיים בשביל להבחין בזאת). מחכה לראות את התמונות שלך מארצות הבריאות.


  22. ב- 25 באוגוסט 2013 בשעה 02:47 Avner Cohen

    Dear Naama

    As always you write so well, so precise, so real, and so human.

    I would love to be in touch again.

    . Get your passport back, and soon.

    So many wishes of fast recovery , refuah shlema, and just friendly hugs.

    Have a better year. Happy New Year.

    Avner


  23. ב- 25 באוגוסט 2013 בשעה 05:23 sha shakr (@shashakr)

    כתבת מקסים.
    מאחלת לך בריאות איתנה ומשיבה לברכה שברכת בתשובה המקובלת: "אמן, מי שגמלך כל טוב, הוא יגמלך כל טוב סלה".


  24. ב- 25 באוגוסט 2013 בשעה 20:45 Ohad Rosenberg

    מרגש.
    רפואה שלמה, נעמה!


  25. ב- 25 באוגוסט 2013 בשעה 22:01 Liraz

    החלמה מהירה, שתרגישי טוב במהרה


  26. ב- 25 באוגוסט 2013 בשעה 23:44 karnykern

    יתרונם של הוותיקים והמנוסים, שממשיכים לדאוג להם, בודקים אותם, מצלמים אותם, סורקים אותם. אלה 'הבריאים', שלא מעניינים אף רופא, חיים בפחד מתמיד שהנה זה יבוא ואולי יהיה מאוחר מדי…


    • ב- 26 באוגוסט 2013 בשעה 07:34 נעמה

      אינני יודעת על סמך מה את/ה כותב/ת מה שאת/ה כותב/ת, ומבחינתי זה מיותר. אני הגעתי לסכנת חיים כי שלושה ימים לא שלחו אותי למיון במחשבה שזה "וירוס".


      • ב- 5 בספטמבר 2013 בשעה 12:40 karnykern

        גם אני אינני יודעת היכן טופלת ועל ידי מי נערך המעקב אחרייך. בכל מקרה, (לא אוהבת לעשות פרסומת אבל), 'מכבי' של אזור הצפון, טבעון, רמת ישי, עוקבת בהתמדה ובמסירות אחרי המטופלים שלה, עד כדי הטרדה. וכל בעייה הכי קטנה זוכה להתייחסות רבת עוצמה. אולי זה מפני שהם חוששים מהוצאות גדולות לאחר מכן, ואולי מפני שבאמת יש להם רופאים שאכפת להם. קופ"ח כללית באזור זה, עושה זאת פחות. אולי מטעמי מדיניות כל שהיא. מאחלת לך שנה טובה והרבה בריאות לשנים רבות.


  27. ב- 26 באוגוסט 2013 בשעה 07:33 נעמה

    תודה רבה לכולכם על המילים החמות והמרגשות ועל האיחולים.
    שתהיה לכולנו שנה טובה. יותר.


  28. ב- 26 באוגוסט 2013 בשעה 09:03 ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » יד ימין קדימה‏

    […] ד"ר נעמה כרמי בפוסט אישי כואב. […]


  29. ב- 26 באוגוסט 2013 בשעה 14:52 נחום

    דמעתי. התיאור על ממלכת החולים וממלכת הבריאים כל כך הולם. רפואה שלמה. שייגמלך טוב.


  30. ב- 26 באוגוסט 2013 בשעה 19:31 alicelookingglass1

    החלמה מהירה וקלה ככל שניתן, ושנה טובה.


  31. ב- 31 באוגוסט 2013 בשעה 18:26 Adi Stav (@adistav)

    החלמה מהירה!


  32. ב- 12 בספטמבר 2013 בשעה 20:53 מה קרה לחינוך הרפואי | קרוא וכתוב

    […] המשך אולי יבוא. אבל לא בערוץ של הבלוג. עוד בנושא: רוצה את הדרכון (הבריא) שלי בחזרה […]


  33. ב- 18 בספטמבר 2013 בשעה 17:35 Shosh (@ShoshYakir)

    ראשית מאחלת החלמה מלאה ומהירה. כל כך מרגש מה שכתבת. כל כך הרבה פעמים נתקלתי בתגובות זהות לשתארת, אבל מכיוון שאני נמצאת בתוך העולם הרפואי אני יכולה להעיד שהרבה פעמים אותם רופאים קשוחים מתגלים בחדרי חדרים כרגישים חסרי אונים (אני לא באה להצדיק, רק לתאר את התופעה) והדרך היחידה שלהם להתמודד עם חוסר אונים שכזה היא על-ידי אטימות. חוסר האונים נובע משתי סיבות הראשונה: הם הרופאים אמורים לדעת הכל.. והנה כאן במקרה הנוכחי אין להם מושג מה קורה בתוך הגוף. הסיבה השניה היא התמודדות עם עצב ואובדן יומיומי, כשאין שום אפשרות לעזור. כך גם אותם רופאים שמשתמשים בשפה גבוהה ולא מובנת להסביר לחולה מה יש לו/ה. העיקרון הוא שאם הסיבה ברורה וקל להסביר, יש אפשרות לפשט את המושגים כך שגם האדם הפשוט יבין, אם הרופא משתמש במילים גבוהות, סימן שהוא לא יכול למצא הסבר. שוב, החלמה מהירה


  34. ב- 4 במאי 2014 בשעה 11:05 זמן הצמחים: פריחה מחודשת | קרוא וכתוב

    […] – כמעט תשעה חודשים סמליים מאז שנעקרתי בפראות מביתי אל בית החולים – פורח במלוא התפרחת הסגולה שלו, המשכרת […]



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie