קרוא וכתוב

לפני ימים אחדים כתב רביב דרוקר בבלוג שלו פוסט שבו התייחס לכמה היבטים של התנהלות התקשורת בזמן ‘צוק איתן’. עם חלקם אפשר ודאי להסכים. ערוצי הטלוויזיה מצויים למעשה מזה כמה שבועות ב’משדר מיוחד’ מתמשך (מטעמים שונים), ויש מקום להעלאת שאלות וביקורת על תפקיד התקשורת בעת כזאת ועל מה מנחה את הסיקור התקשורתי.

לא אתייחס כאן לדוגמאות שונות שדרוקר מביא, כמו ביקורתו על הדיווח בשידור על כל אזעקה, על אף שאיני מסכימה איתה. משום שמה שאני מבקשת להתרכז בה היא האמירה, המקוממת לטעמי, “לא צריך להראות את כול ההלוויות”.

אישית, אני צופה בכל לוויה וקוראת על כל חייל שנפל. זאת נראית לי חובה מינימלית כלפי מי שאנחנו כחברה שלחנו להילחם. כל אדם הוא עולם ומלואו, לא שם ברשימת הרוגים. הלב נשבר על החיים הצעירים האלה ועל המשפחות שעולמן חרב עליהן. זה כמובן לא מחייב איש לצפות או לקרוא. כל אחת ודרכה. אבל השאלה אינה מה אני או אדם אחר עושים באופן אישי אלא איך נכון שהתקשורת תנהג. בדיוק כפי שהעובדה שכל אחד יכול לכבות את הטלוויזיה או הרדיו – על אף שלעיתים קרובות זאת פרקטיקה מומלצת ברמה האישית – איננה תשובה לצורך לבחון איך צריכה לנהוג התקשורת ולא פוטרת אותה מביקורת כלפי התנהלותה. וברמה הזאת התקשורת, לדעתי, צריכה בהחלט לשדר את כל הלוויות; מלבד אלו שהמשפחות מבקשת שלא לסקר, כמובן. אלו הם הבחורים הצעירים ששילמו בחייהם. זה המחיר שאנחנו משלמים במבצע הזה, או במלחמה הזאת. והתקשורת צריכה להביא אותו. כפי שהיא צריכה גם להראות לנו מה שקורה בעזה ואיזה מחיר משלמים שם.
שלא לדבר על השאלה על פי איזה קריטריון, בדיוק, יקבעו אילו לוויות להראות ואילו לא.

אם חשבתם שדרוקר לא רק נאה ידרוש אלא גם נאה יקיים וייעלם מן המרקע  – טעיתם כמובן. שהרי הופעותיו שלו, שלא כמו מה שהוא מבקר, חשובות ונחוצות. מכיוון שכך, ומאחר שיש גבול לכמה אפשר לדבר ולפרשן כל יום, נצפה דרוקר אומר באחד הערבים, אפרופו יחסי ישראל-טורקיה, שהטבע היהודי זה להמשיך למכור גם למי שלא אוהב אותו. זה משהו בד.נ.א שלנו, לא? – הוסיף והפטיר בחצי חיוך.
בהחלט, דרוקר. בד.נ.א. היהודי. ובעיקר בסטריאוטיפ האנטישמי עתיק היומין. ואם תדקרונו – כלום לא ניזוב דם?

כמה נוח להיות בעמדה שבה אתה גם מבקר את התקשורת, וגם ממשיך להפציע מעל המרקע פעמיים ביום לפחות, ולמשך שעות ארוכות, במסגרת אותה התנהלות שאתה מבקר. אבל מה שמפריע לדרוקר זה שמסקרים את כל הלוויות. (וגם הד.נ.א היהודי).