• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« מת ד”ר שפירא
על פרסים, זכויות מוקנות וצחנה העולה השמיימה. (ומה מסתיר הארץ?) »

וכל השאר

17 בדצמבר 2014 על-ידי נעמה

כל-כך הרבה מתרחש. ושום דבר שבאמת מתחשק לכתוב עליו ממש.
פטור בלא כלום אי אפשר. אז הנה מקבץ קצר לכבוד חג האורים:
או ההיפך / לא ארץ לנשים / מוציאים מהארון: פרק חדש בסדרה של הבריון אוחובסקי / האתרוג של הארץ ופרס התנחומים / הכפתור הנכון.

או ההיפך

בחירות בפתח. הטלוויזיה סגורה: ממילא כל שמהדורות החדשות מלאות בו הוא רחש בחש בלתי פוסק וחסר כל ערך של זה חובר להוא והיא עוברת לשם. או ההיפך. או בעצם לא. עד מחר.  זוהי שעתם של היועצים, היחצ”נים, המסבירים מטעם שולחיהם והמפרשנים מטעם עצמם (שמחר יתבדו). 
תודה לאל, בימים אלה יותר מתמיד, על קול המוזיקה ברדיו ועל ה-Classical New England ברשת.

לא ארץ לנשים

זה עדיין לא עולם לנשים. הנה, “שתי נשים עומדות כעת בראש המפלגה החדשה”, לגלג אחד, חנוך דאום (“עיתונאי” כך נמסר), על איחוד הרצוג-לבני. כי “אשה” זה ביטוי פג’ורטיבי. מנמיך. מוריד ערך. השפה מבטאת את העובדה שתכונות מסוימות הנושאות ערך חיובי בתרבות – כמו אומץ, נחישות, עמידה על שלך – נחשבות לגבריות. ואף נהפכות לסינונימיות לגבריוּת בשפה. כולל בביטויי היומיום, כמו "יצא גבר". או כמו שכתבתי על זה פעם: יצא גבר גבר.
ואשה, אשה זה בדיוק ההיפך.

מוציאים מהארון: פרק חדש בסדרה של הבריון אוחובסקי

גל אוחובסקי בעוד התבריינות אלימה בסדרה “מוציאים מהארון”. הפעם בדרישה מאיימת מה”אשה” מהאייטם לעיל להוציא מהארון – או מהכנסת – ח”כ ממפלגתו, בסגנון הצעה שאי אפשר לסרב לה של המאפיה. שהוא מקשט אותה במתק שפתיים כמו ציפה מסוכרת, כשהוא כותב בסיום בצדקנות: “נ.ב. – אני מבקש מכל המגיבים לכתבה לכבד את בקשתו של חבר/ת הכנסת ולא לקרוא לו/לה בשם. תודה.”  עלודבר.

האתרוג של הארץ ופרס התנחומים

הארץ ממשיך לאתרג את כותבו וסוגר לתגובות לא רק את מאמריו אלא גם את הדיווח על אחת התוצאות של מעלליו (לכאורה, לכאורה). תוצאות לא בהארץ, חלילה.
כשהתפוצצה פרשת רוזן בערוץ 10 חגג על זה הארץ כדבעי (פעולת תגמול? לא, לא יכול להיות. פשוט עיתונאות. כמו זאת שלא מתקיימת כשמדובר בכותביו הוא). מו”ל הארץ נשאל, באחד מהסשנים של שו”ת שהוא נוהג לקיים את קוראיו: “מדוע אתם ממשיכים לפרסם את מאמריו של יצחק לאור ולא מאפשרים לגולשים להגיב לדבריו?”. תשובתו של שוקן: “משום ששמנו לב שהטוקבקים ללאור בעיקרם לא קשורים למה שכתב אלא לטענות שאשה אחת טענה כלפיו לגבי אירוע שלפי טענתה התרחש לפני עשרות שנים. אילו הטענות היו מוכחות לאור לא היה כותב ב’הארץ’, אך השתכנענו שאין להן בסיס."
"אשה אחת". "השתכנענו". בבית המשפט של הארץ. זה בסדר גמור לא להפסיק את עבודתו של אדם רק על סמך "טענות". אבל לא לאפשר להגיב למאמריו? ברוח זו הצעתי בזמנו לערוץ 10 להגיב: "אילו הטענות היו מוכחות רוזן לא היה ממשיך להופיע בערוץ 10. אך השתכנענו שאין להן בסיס".
כעת, מכל מקום, לא מדובר במאמריו הסגורים לתגובות בעמוד הדעות, אלא בדיווח על החלטת הדירקטוריון של קרן לנדאו לבטל את הכרעתה של ועדת הפרס להעניק ללאור את פרס לנדאו ולהחזיר אליה את הדיון כדי שתשקול זאת מחדש. כלומר, גוף אחר השתכנע שלטענות אולי יש בסיס. לפחות בסיס מספיק כדי לא להעניק לו פרס. הארץ יכול היה לבקר את אותו גוף על כך שהוא השתכנע (הוא הרי לא בית משפט. לעומת הארץ שהשתכנע הפוך). במקום זה בוחר הארץ (פרס תנחומים) גם את זה לסגור
לתגובות. למרות – ובגלל, כמובן – שהפעם הן תהיינה דווקא קשורות לנכתב, מן הסתם.

הכפתור הנכון

Zoahr Hanuka 12.09bלפני כמה שבועות מישהי ביקשה ממני לעזור לה עם הסמארטפון שהיתה בו איזו תקלה. שאלתי אותה אם ניסתה לכבות את הטלפון ואז להדליק אותו שוב והצעתי לה דבר ראשון לנסות את זה. על משקל הוצאה מהחשמל או אתחול המחשב. היא אמרה לי שהיא לא יודעת איך מכבים את הסמארטפון. סיפור אמיתי.
חשבתי על הצורך הגובר לזכור ולהזכיר שאפשר, ורצוי, להשתמש בכפתור הכיבוי. של הנייד. של המחשב. של הטלוויזיה. ואז גיליתי שכבר כתבתי על כך פוסט, לפני שבע שנים. הנה הוא.

*
באנו חושך לגרש, ברוח החג. והדרך הטובה ביותר לגרש את החושך היא להדליק אור. קטן ככל שיהיה, הוא מאיר את האפלה. מוטב להדליק נר מלקונן על החושך – האמרה הזאת יפה ליותר מאייטם אחד במקבץ, כך נראה.

חג חנוכה שמח!

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם במדיה, שונות | מתויג בחירות, גל אוחובסקי, הארץ, זכויות נשים, חנוך דאום, טלוויזיה, יצחק לאור, עמוס שוקן, ערוץ 10 | 2 תגובות

2 תגובות

  1. ב- 18 בדצמבר 2014 בשעה 10:43 נר בחושך | עוד בלוגיעדה

    […] קראתי בבלוג של נעמה כרמי את המשפט "מוטב להדליק נר מלקונן על החושך". מסתבר […]


  2. ב- 21 בדצמבר 2014 בשעה 19:07 על פרסים, זכויות מוקנות וצחנה העולה השמיימה. (ומה מסתיר הארץ?) | קרוא וכתוב

    […] לאור. הידיעה על כך – הפתעה הפתעה – סגורה לתגובות (פרס תנחומים) באתר עיתון […]



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie