• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« על פי תהום: משק כנפיים מרחף של פרפורי הלב
הצופה הפנימי »

אומנה וכאבים אחרים

13 במרץ 2016 על-ידי נעמה

ללכת בשדות הכחולים מאת קלייר קיגן. מאנגלית: ארז וולק. אחרית דבר: עודד וולקשטיין. זיקית, 2015, 224 עמ'.
כנפיים שחורות למלאך שלי מאת אליוט צ'ייז. מאנגלית: עודד וולקשטיין. זיקית, 2014, 300 עמ'.

יד המקרה זימנה לי לקרוא, אחד אחרי השני, שני ספרים מצוינים שיצאו בהוצאת 'זיקית'. כך שהצטערתי להבין שעתידה של ההוצאה הזאת לוט בערפל, לאחר ששני העורכים שהקימו אותה, אוריאל קון ושירה חפר, פרשו איש ואשה לדרכם.

 

הסופרת האירית קלייר קיגן היתה עבורי תגלית של ממש. אך לאחר שניצתה סקרנותי בעקבות הקריאה, התברר לי כי היא סופרת בעלת שם ועטורת פרסים, שפירסמה עד היום שני קבצי סיפורים קצרים ונובלה. כאן מתורגמת הנובלה שלה Foster, שראתה לאור במקור כספר נפרד, ושלושה סיפורים קצרים מתוך הקובץ הנקרא במקור אף הוא 'ללכת בשדות הכחולים'. Foster, לעומת זאת, מתורגם משום מה לעברית כ'האור השלישי'. ואף כי זוהי בחירה המנומקת בתוך הסיפור עצמו, קשה להבין את הבחירה לשנות את שם הנובלה, כש-Foster מיתרגם במקרה זה בפשטות ובמדויק ל'אומנה'. כך או כך, הנובלה הזאת היא פנינה של ממש, שמזה זמן לא קראתי נפלאה ממנה.
בלשון חסכנית, מדויקת וחודרת לב, מתארת המחברת את שהותה של ילדה אירית ממשפחה כפרית קשת יום ומרובת ילדים, אצל משפחת אומנה. את מה שהיא מגלה שם על הסובב אותה, על המשפחה המקבלת אותה בנדיבות אל תוך חייה, עליה עצמה ועל משפחתה שלה שאליה היא חוזרת אחרי שאמה הביאה לעולם ילד נוסף. הנובלה מסופרת מפי הילדה, במבע משולב עם תובנותיה העדינות של המספרת הבוגרת. זהו ספר שובר לב בדרכו, שעל אף (ואולי בגלל) הקשיים שהוא חושף, העצב, הסודות והגעגוע, חדור כולו באהבה.

שדות כחוליםהסיפור מתנת הפרידה מתאר מציאות משפחתית קשה מאין כמותה שממנה נפרדת המספרת כשהיא עוזבת לניו-יורק. גם כאן נחשף סוד גדול ושוב הלשון החסכנית של קיגן, וכאן גם המרוחקת כביכול, עושה פלאות. הסיפור ללכת בשדות הכחולים, שעל שמו נקרא הקובץ, רווי עצב והשלמה וחושף אף הוא לאטו סוד, תוך שהוא פורש ויתור כפול. ויתור המעלה את השאלה כיצד להמשיך לחיות מכאן והלאה, משלא התקבל האות המיוחל. ונותרנו אנו, בכוחנו האנושי המוגבל, לפתור את הסבך שיצרנו ונלכדנו בתוכו. הסיפור האחרון בקובץ, ליל החוזררים, הנסמך על אגדה אירית עתיקה, נפרש אל גבול הפנטסטי. ומעלה בדרכו הנועזת שאלות אודות בדידות, משפחה, מגדר, טבע וחברה.

כנפיים שחורות למלאך שלי היא יצירה השייכת בסוגתה לספרות הנואר. וכפי שמציינת כריכת הספר, היא "זוהרת בייחודיותה בשולי הנואר". ברמת הסיפר היא מתארת מסע מבית הכלא וחזרה, אלימות, אהבה ותשוקה. תשוקת בשרים ותשוקה לחופש כאחד, חופש המתגלם כאן בכסף המאפשר לאדם לעשות כרצונו ומשחרר אותו מתלות. לכאורה. זוהי יצירה רבת כוח, המסופרת בתנופה, בלשון מחוספסת ובסגנון מלוטש מאוד. ההזמנה לקרוא בו ב"ישיבה רצופה עם בקבוק ויסקי משובח", כפי שנכתב שוב על העטיפה, נקראת תחילה כפלצנית מה. אך היא מתבררת כמטאפורה די מדויקת להשפעתו של הספר, כמשקה חריף משובח היורד קרביים.

מפתה, אולי, להנגיד בין שתי היצירות כספרות "נשית" (של קיגן) לעומת "ספרות גברית" (של צ'ייז). אך לאמיתו של דבר ההבדל ביניהן הוא בעיקרו בין סיפור חזק המותיר את רישומו (‘כנפיים שחורות למלאך שלי’), לבין מה שהוא לא פחות מיצירת מופת, שמעניקה לנו ב’Foster’ קלייר קיגן.

  Claire Keegan, Walk the Blue Fields.
Elliote Chaze, Black Wings Has My Angel.

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג אליוט צ'ייז, ביקורות ספרים, הוצאת זיקית, כנפיים שחורות למלאך שלי, ללכת בשדות הכחולים, קלייר קיגן |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-648 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • בורדרליין
    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
  • סימניה

    התחקיר הבא
    מחר שוב תהיה לנו גינה פורחת
    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


ביטול

אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.

טוען תגובות...
תגובה
    ×
    loading בטל
    הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
    הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
    מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
    פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
    לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie