• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« באפר הלוחש של ירושלים דליטא
אהימסה שמאהימסה »

כשהמוח נהפך לפתותי נייר

8 במאי 2016 על-ידי נעמה

אליזבת איננה מאת אמה הילי. מאנגלית: שי סנדיק. סנדיק ספרים, 2015, 267 עמ'.

אליזבת איננה. זהו המשפט המהדהד שוב ושוב בראשה של מוד. וכשהוא איננו מהדהד היא נזכרת בכך באמצעות הפתקים שהיא תוחבת בכל מקום כדי לזכור. מוד משוכנעת שחברתה אליזבת נעלמה. חשדות עולים. אבל איש איננו מקשיב לה, משום שמוד דמנטית. את הזיכרון המתפותת מחליפים פתקים. פתקים המוצמדים בדירתה כדי שתזכור (לא לקנות עוד שימורי אפרסקים, לא לאכול את הטוסט לפני השעה הייעודה. לא לבשל בעצמה). פתקים שהיא כותבת לעצמה כדי לזכור (אליזבת עדיין איננה בבית) נדחפים לארנק, לתיק, לבגדים, לכל מקום אפשרי. רק שצריך לזכור למה היתה הכוונה כשנכתבו כאשר מוצאים אותם. ולדעת האם הם עדיין רלוונטיים..

זיכרון הוא עניין מתעתע. בד בבד עם התפוררותו, והתפוררות של כל דבר בר זיהוי בחייה של מוד, כולל בֵּיתה, ילדיה ונכדיה, עולה בה זיכרון ילדות טרגי וקשה, ומתערבב עם ארועי ההווה. היעדרותה של אליזבת מזכירה למוד את היעלמותה של אחותה סוקי אחרי מלחמת העולם השנייה, כשמוד היתה ילדה. פרשה זו נפרשת כסיפור מתח שבו מוליכה מוד את עצמה, את הסובבים אותה ואותנו בעקבות הרמזים ההולכים ונגללים, עד לפיענוחה. גם סיפור היעלמותה של אליזבת יתפענח. לפחות לנו, הקוראים.

שני הסיפורים נשזרים זה בזה. אך עיקרו של הספר, ועיקר ההישג הספרותי של הילי – שקשה להאמין שזהו רומן הביכורים שלה – הוא האופן שבו היא מצליחה לדבר מתוך המוח הדמנטי. זה שנראה כי הוא עצמו נהפך לפתותי נייר. מה שחלקנו מכירים מאינטראקציה עם אדם כזה – קשה ומתסכלת (גם הקריאה  מעבירה את התחושה לעיתים) – מועבר כעת מתוך תודעתה שלה. המתפוררת. הנאחזת בעקשנות ובייאוש ברמזים מוכרים, או שהיו פעם כאלה. וגם באיים מוצקים של זיכרון וידע שנותרו בלתי פגועים. וכשמוד מאבדת את שמותיהם של חפצים מוכרים ומנסה להשיב אותם לעצמה דרך תיאור הפונקציות שלהם, מתקבלת מה שמכונה בתורת הספרות 'הזרה': אובייקטים מוכרים (במקרה זה לנו, הקוראים), שהתודעה כבר מדלגת עליהם בהיותם שחוקים עבורה, מצוירים באופן המאפשר לנו להתבונן בהם באופן שונה וכך לראות דברים מחדש, במבט רענן. ("לשמוע שוב את רחש הגלים", כמאמרו של שקלובסקי שטבע את המושג). 

הדבר הזה דק, עשוי מעץ. הוא מטלטל אותו בין אצבעותיו, כמו שהיינו עושים בבית הספר, מין טריק כזה, כדי שזה יראה גמיש. אבל אני לא זוכרת איך קוראים לזה. לא עט. “מגש,” אני אומרת. זה לא נכון אבל אני לא מוצאת את המילה. “מגש, מגש.”

אבל  'אליזבת איננה', על אף הנושא הלא פשוט שהוא מטפל בו, איננו ספר קשה או מדכא. ולמעשה הכותרת שנתתי לרשימה, על אף שבמישור אחד היא מדויקת, הרי לא רק שאיננה האמת כולה, אלא גם מחטיאה במשהו את מה שהילי מעבירה לנו בספר הזה. על אף שמפתה, אולי, לומר שמי שבאמת איננה היא מוד, הרי גם זה לא באמת נכון. 'אליזבת איננה' הוא בעיקר ספר אנושי מאוד, הרווי כל כולו בחמלה.

Emma Healey, Elizabeth is Missing.

עוד בנושא: היפרמות
כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג אליזבת איננה, אמה הילי, ביקורות ספרים, דמנציה |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-648 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • בורדרליין
    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
  • סימניה

    התחקיר הבא
    מחר שוב תהיה לנו גינה פורחת
    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie