המקום הכי טוב בעולם מאת איילת צברי. מאנגלית: ברוריה בן-ברוך. עם עובד 2016, 250 עמ'.
איילת צברי משרטטת, בקובץ הסיפורים הנפלא הזה, דמויות שניתן לחפש ואולי למצוא את המשותף ביניהן בשבר החוצה את חייהם. בתוך המשפחה, בין חבריה, בין בני זוג, בין היחיד לחברה שהוא מרגיש בה זר ושונה, תמיד או לפתע, או חי בשוליה. חיפוש אחר המקום, ואחרי הגדרה חדשה של זהות שיספק המקום הזה. שכן זהות היא תֵמה נוספת המקשרת את סיפורי הקובץ. חוויה של זרות, שונות, חריגות. בין אם הזרות הזאת נגלית בחוויית ההגירה, או בשל תחושת השונות והחריגות שמתגלית בשל הפער בין העולם הפנימי של האני לבין התחושה שהוא לא יתקבל בחוץ, בסביבה שבה מתרחשים "החיים". אבל הדמויות מצליחות, גם אם בלא מעט כאבי גדילה, למצוא את מקומן. שונה ככל שיהיה, אך כזה שיחושו בו בבית. במקום הכי טוב בעולם.
קשה לכתוב על הספר. ראשית, כי כאמור זהו קובץ סיפורים. נפלאים כולם. איך כותבים על 11 סיפורים? משפט על כל סיפור? מתמקדים רק במקצתם, ואז, באיזה? שנית, כי קשה להעביר את חווית הקריאה בו. נושאי הסיפורים עצמם חודרים, נוגעים אל הלב. נערים ונערות אבודים, משפחות מתפרקות, קשרים נקרעים ונשזרים מחדש, באופן אחר. אובדן וגילוי, התרחקות ומפגש מחדש, חיפוש ומציאה. אבל לא פחות בולטים, ובכך ארצה למקד את המבט כאן, הם יחסה של המחברת אל דמויותיה והלשון המופלאה שלה. צברי רוקמת עולם ודמויות שהיא מלאת חמלה כלפיהם. גם כלפי העוזבים, הנוטשים, הנפרדים, המתקשים. בכולם היא נוגעת ברוך, מבליטה אותם במלוא שלמותם כדמויות עגולות, אנושיות וראויות להבנה ולאהבה. כתיבתה מדויקת, מאירה, קורנת כמעט. שפתה חושנית. רווּית חושים. אחד המאפיינים העיקריים של כתיבתה הוא ריבוי הדימויים, והעולם הנפרש למולנו דרך דימוייה הוא עולם שאנו מרגישים שאפשר לחוש בו, לראות אותו, לטעום אותו ממש. החוויות החושיות כה עזות עד כי לעיתים הן נחוות בסינסתזיה. זהו עולם הנפער למולנו בכל יפעתו, על אף הצער שהוא לעיתים מזומנות נחלתם של גיבוריה.
איילת צברי נולדה בישראל וחיה בקנדה. קשה להאמין שזהו ספרה הראשון (שזכה בפרס רמי רוהר לספרות יהודית והיה מועמד לפרס פרנק או'קונור לסיפור הקצר): זהו ספר בשל, מלוטש, עז מבע ודק אבחנה, שיותר מכל הוא שלם. הספר נכתב אנגלית ותורגם בידי ברוריה בן-ברוך, שמצליחה בתרגומה היפה והמדויק להעביר את הכתיבה הדקה והקולחת של צברי. זהו ספר ראשון מפתיע בייחודו ובכישרון הניכר בו. קראו אותו.
Ayelet Tsabari, The Best Place on Earth.
כתיבת תגובה עניינית ומכבדת