• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« מי יגן על החולים?
חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה »

פסיכולוגית הולכת לטיפול

11 ביולי 2020 על-ידי נעמה

אולי כדאי לך לדבר עם מישהו מאת לורי גוטליב. מאנגלית: שאול לוין. כנרת, זמורה דביר 2020, 463 עמ'.

ulay_keday_lach_front_cover_2_לורי גוטליב היא פסיכולוגית קלינית הנקלעת למשבר אישי שמביא אותה לטיפול. לא טיפול שהוא חלק נדרש מההכשרה המקצועית שלה, ולא ההדרכה במקרים שהיא מטפלת בהם, אלא טיפול בעצמה ובקשייה. את סיפור הטיפול שלה היא שוזרת בספר בסיפורים על הטיפול שעוברים אצלה מטופליה. באופן זה נוצרת פרספקטיבה יחודית ומעניינת, שבה אנו מקבלים דרך גוטליב המספרת, המטפלת והמטופלת, תובנות על טיפול גם מנקודת מבט של מטפלת וגם מנקודת מבט של מטופלת שהיא מטפלת ולכן מתבוננת בטיפול שהיא עוברת באופן כפול. כל זה לא היה יכול להצליח לולא ניחנה גוטליב, נוסף על כישרון כתיבה סוחף, בכנות וגילוי לב מעוררי הערכה.

'אולי כדאי לך לדבר עם מישהו' הוא ספר שניחן במינון הנכון של סיפורי חיים, תיאוריה ועקרונות מקצועיים של טיפול (ומתי נכון דווקא להתגמש בהם), ותובנות מעוררות מחשבה המתגלות מהאינטראקציה בין השניים. לא מדובר רק בתובנותיה העצמיות של גוטליב, כמובן: הספר מביא אותנו להסתכל על עצמנו ועל המנגנונים המניעים אותנו. על הפגיעוּת, הכמיהה והפחדים שלנו ועל הדפוסים ההרסניים שגורמים לנו לחבל ביחסים, בהצלחה או בשלווה שאנחנו כל כך משתוקקים אליהם. גוטליב מצליחה לעשות את כל זה ועדיין לא להיות כבדה מדי אלא להביא לקוראיה ספר מענג ומעניין, השומר על קצב נכון.

מכיוון שהמלה "תובנות" חוזרת כאן, בנטייה לתת להן מקום של כבוד, כדאי לשים לב לקטע בספר שבו מתמצתת גוטליב באופן מדויק את הבעייתיות של תובנות, או ליתר דיוק את אי-מספיקותן בתהליך של הבנה עצמית, בין אם בטיפול ובין אם מחוצה לו:

'תובנה היא פרס-השווא של טיפול' – הוא העיקרון המקצועי האהוב עליי, שפירושו שאתה יכול להגיע לכל תובנה שבעולם, אבל אם לא תשתנה כשאתה בעולם שבחוץ, התובנה – והטיפול – חסרי כל ערך. תובנה מאפשרת לך לשאול את עצמך, האם זה משהו שנעשה לי או שאני עושה לעצמי? התשובה נותנת לך ברירות, אבל זה אתה שצריך לבחור בהן.

אפילו בתובנה (שהיא עמוקה יותר מהבנה גרידא), אין די. וכאן מתחילה העבודה האמיתית. של שינוי. טיפול מוצלח אמור לסייע בתרגום התובנות ליצירת שינוי, שהוא תהליך כואב. כיצד עוברים מהבנה עמוקה של המציאות הפנימית שלי לשינוי בפועל של דפוסי התנהגות – זוהי אולי השאלה החשובה ביותר בכל טיפול. התשובה, אגב, לא ברורה.

שלא כמו "סיפורי טיפול" אחרים, כאן לא מדובר בפרק על כל טיפול או מטופל.ת. הסיפורים של המטופלים והטיפול שלהם שזורים לאורך כל הספר, וכאמור תוך אינטרסקציה עם סיפורה האישי של המטפלת והטיפול שהיא עצמה עוברת. כך מביא אותנו הספר להתוודע למטופלים באופן שלם ומלא יותר (כמובן רק לעולם שאותו הם מביאים לתוך הטיפול, ומנקודת מבטה של המטפלת), ובעיקר לחוש באופן בלתי-אמצעי יותר את התהליך שעוברים אנשים בזמן טיפול. זהו לבטח אחד מספרי הטיפול הטובים והיפים שקראתי.

יותר מכל מצליחה גוטליב במשימה של להביא את עצמה ואת האנושיות שלה כאדם וכמטפלת אל תוך הסיפורים גם על מטופליה וגם על עצמה. אולי התכונה הבולטת ביותר שלה העולה מהספר הוא יכולת הרפלקסיה, ההתבוננות העצמית הערנית. לפעמים מצאתי את עצמי מייחלת שתהיה לי פסיכולוגית כמותה.

עם זאת, עניין אחד מעיב לטעמי על דמותה כפי שהיא עולה מהספר. גוטליב החלה את דרכה בלימודי שפות, עבדה בתעשיית הקולנוע בהוליווד ואחר-כך עברה לטלוויזיה, משם הלכה ללמוד רפואה, פרשה באמצע ועברה לעיתונאות, ולבסוף למדה פסיכולוגיה קלינית ומצאה את יעודה. כשעבדה בטלוויזיה, היתה מעורבת בין השאר בסדרה E.R, ובמסגרתה קיבלו חברי הצוות יעוץ מרופא שהיה לו גם תואר שני בהפקת סרטים. סיפוריו על מטופליו עוררו בגוטליב סקרנות עזה ויום אחד שאלה אותו אם תוכל לבקר אותו בעבודה, לצורך "מחקר". הרופא, היא מספרת, "הציע לי גישה לחדר המיון שלו שבו, במדים שאולים, הסתובבתי איתו כל המשמרת". זה לא הסתיים בביקור אחד: גוטליב החלה להגיע לבית החולים באופן קבוע, ונלוותה לרופאים אחדים בטיפול בחולים בחדר המיון וגם בניתוחים שבהם הוזמנה לצפות. האם נאמר לחולים שהאשה עטוית "המדים השאולים" איננה כלל חברת צוות רפואי אלא מפיקת טלוויזיה? האם נוכחותה קיבלה את אישורם? כיצד בכלל התירו לה כל זאת, ואף להיכנס לניתוחים שבהם החולים מורדמים ואינם ערים לנעשה סביבם? גוטליב הפסיכולוגית, שפנתה ללימודי רפואה (שלא סיימה) בעקבות ההתנסות הזאת, לא אומרת על כך מלה. והבעייתיות האתית העזה של העניין הזה מציקה ומקוממת ממש.

Lori Gottlieb, Maybe You Should Talk To Someone.

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג אולי כדאי לך לדבר עם מישהו, אתיקה רפואית, ביקורות ספרים, טיפול, לורי גוטליב, פסיכולוגיה | 3 תגובות

3 תגובות

  1. ב- 12 ביולי 2020 בשעה 07:05 שירי קלינמן

    הי נעמה
    המלצה בול בזמן , רצה לחפש
    שמחה לראות שאת כותבת
    מקווה שמרגישה יותר טוב ?
    שירי

    נשלח מה-iPhone שלי


  2. ב- 13 ביולי 2020 בשעה 01:04 Rachel Shimon

    אין לי מושג איך הגעתי לבלוג שלך אבל יצא כך ואין מאושרת ממני.
    חיפשתי ספר ומצאתי.
    תודה


  3. ב- 14 ביולי 2020 בשעה 01:21 נעמה

    תודה! מקווה שתהנו מהספר.



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie