Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘חוק ואתיקה’ Category

"אחד שפותר בעיות"

מקורבי נציב השב"ס מבטאים היום את כעסו על היועץ המשפטי שלו, שהסביר לו מדוע אי-אפשר למנוע מיגאל עמיר להינשא. הנציב גנות קיווה לקבל הסבר משפטי הפוך, איך למנוע ממנו זכות זו. "יועץ משפטי טוב הוא אחד שפותר בעיות, לא אחד שיוצר בעיות", צוּטטו בעיתון המקורבים.

היועמ"ש הבא(?) האתגר: ליצור "בעיות"

הרי לנו בקליפת אגוז התפיסה השלטת בישראל, של היועץ המשפטי כמשרת אדוניו, חיט התופר את החוק למידותיו של הקליינט שלו. נכון שמשפטנים מתמחים לעיתים במציאת ה"חורים" בחוק שיעבדו לטובת מַרְשם, אך לא פחות מכך הם נציגים של שלטון החוק, במיוחד כאשר הם מכהנים כיועצים משפטיים של רשות ציבורית ומייצגים גם את האינטרס הציבורי. חלק מרכזי בתפקידם הוא לדאוג לכך שהמעסיק שלהם לא יפעל שלא כחוק. וכאן יש לצלש את היועץ המשפטי של השב"ס חיים שמואלביץ, שעשה בדיוק את המוטל עליו.

אחת הטענות כלפי היועץ המשפטי לממשלה היוצא היתה שהוא מעל בתפקידו זה, להתריע על אי-חוקיותן של פעולות הממשלה. תפקידו של יועץ משפטי איננו להכשיר את השרץ אלא לדאוג לשלטון החוק ולאכוף אותו. וזה אומר הרבה פעמים ליצור בעיות.

זכויות היסוד של האדם שורדות בכלא (הארץ)

Read Full Post »

הלו, התעוררתם?

הכותרת הראשית של הארץ מבשרת שהפרקליטות התריעה בפני רה"מ כי תתקשה להגן על תוואי הגדר בבג"ץ ובבית-הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ).

רגע, אם יש בעיה עם חוקיות התוואי, ועם השלכותיו ההומניטריות (ואלו הן הבעיות המשפטיות הכרוכות בהקמת הגדר, לא עצם הקמתה), איפה היתה הפרקליטות עד עכשיו? וליתר דיוק, איפה היה היועץ המשפטי לממשלה? לשם מה הוא יושב בישיבות הממשלה (מנהג פסול כשלעצמו) אם לא כדי להתריע על אי-חוקיותן של פעולות שהיא מתכוונת לנקוט? הרי לא יכול להיות שהוא שם בשביל הבורקס.
חובתו היתה להתריע על כך ולא לחכות עד שתוגש עתירה לבג"ץ או שהעצרת הכללית של האו"ם תבקש מה-ICJ חוות-דעת על ההשלכות המשפטיות של בניית הגדר.

ר' גם מכתב למערכת הארץ

Read Full Post »

בעקבות מקרה שהגיע לבית-המשפט, מתלהט הוויכוח בבריטניה בנושא הזכות לחיים ואפליה נגד אנשים עם מוגבלויות. כל זאת בעקבות תלונות על כך שרופאים רושמים ברשומה הרפואית של החולים הוראת "אין להחיות" (D.N.R) ללא הסכמתם, או מניחים הנחות לא-מוצדקות לגבי איכות-חייהם (מה קורה שם בבריטניה?).

נ' בת ה-11 אושפזה ב-Royal London Hospital עם קשיי נשימה. אמה טוענת שכשהיא הפסיקה לנשום נאמר לה שיש לאפשר לה למות בשלווה כי לא שווה לחבר אותה למכשירים, ושהרופאים סירבו להאזין לתחינות לטפל בבתה. נ' הוחייתה על-ידי אחת האחיות והועברה לבית-חולים אחר, אך משפחתה הגישה תביעה נגד בית-החולים והדיון ייפתח החודש. פרקליט המשפחה אמר כי השאלה היא האם ראוי לקבל החלטות לגבי טיפול על בסיס נכות. הן שר הבריאות והן הנציבות לזכויות נכות הצטרפו כצדדים בתיק, בשל חשיבותו.

Read Full Post »

מאחורי הגב

"מישהו מדבר עליכם מאחורי הגב? כעת תוכלו לשמוע זאת בקלות", מתלהב דואר-הזבל של הבוקר, הממליץ על מכשיר אלקטרוני מתקדם שמאפשר לשמוע שיחה ממרחק של עד 100 מטר.

לא תודה, לא מעוניינת לשמוע מה שאומרים עלי מאחורי הגב. מנסיוני זה רק עשה לי רע. אבל מה שיותר חשוב, יש אנשים שחושבים שזוהי מעלה מוסרית לבוא לספר למישהו מה אמרו עליו מאחורי הגב, או לפחות שזה מעיד על איזה יושר מובהק, נאמנות לאמת ומחויבות לבת-שיחם, שהרי זה רק לטובתה שתדע שמי שהיא חושבת שמיודד אתה בעצם מלכלך עליה.
זהו שלא. כבר מזמן אני סבורה שהשליח, או המבשר, לא רק גורם רעה אלא בעיקר חורש רעה.

נכון שזה תלוי בנסיבות וביחסים בין השליח למקבל הבשורה, אבל פעמים רבות מדי ראיתי שהמוטיבציה האמיתית היא להאדיר את כוחו של המבשר, ללא שום מחשבה האם בכך הוא משרת את האינטרסים של המתבשרת, ולעתים קרובות פשוט כדי לספק איזה יצר אפל ולא-מודע, אולי, לסכסך ולעשות רע.

המצב האידיאלי היה שאת מה שיש לנו לומר נאמר בפני בן-שיחנו, ומה שאי-אפשר לומר בפנים פשוט נימנע מלומר, גם מאחורי גבו. כל עוד זה איננו המצב, מה שנאמר מאחורי הגב צריך להישאר שם. 

Read Full Post »

בדרך-כלל אנחנו רגילים לשמוע על עתירות לבית-משפט בבקשה להורות לרופאים לא להאריך חיים. לסלי ברק עתר נגד הנחיות בריטיות שמאפשרות, לטענתו, לסיים את חייו כחוק על-ידי המתת-חסד מותרת. בעתירתו, שתישמע בלונדון בסוף פברואר, הוא טוען כי ההנחיות שפורסמו בשנה שעברה – המאפשרות לרופאים להפסיק הזנה מלאכותית ללא צו בית-משפט כשמדובר בחולים שאינם מצויים במצב של צמח – אינן חוקיות. הזנה מלאכותית נחשבת על-פי הפסיקה הבריטית לטיפול רפואי ועל-כן ניתן להפסיקה במקרה של חולים בלתי-כשירים מנטלית אם הרופאים קובעים כי זה משרת במיטב את האינטרסים שלהם. ברק החולה ב-cerebellar ataxia עדיין כשיר מנטלית, אך חושש שכאשר תגיע מחלתו לשלב שבו שוב לא יוכל לקבל החלטות, הרופאים יחליטו כי איכות-חייו כה גרועה עד כי אין להשאיר אותו בחיים.

הסיפור הזה מחדד את הבעייתיות המוכרת בהמתת חסד: האם אנחנו יכולים לקבוע בביטחון שהחסד שאנו מתבקשים לעשות הוא עם החולה, או שמא החסד נעשה עם בני-משפחתו השחוקים מטיפול בו? ואולי עם חולים אחרים הזקוקים למשאבים הרפואיים היקרים? שאלות שעולות גם כשהחולה עצמו מבקש זאת, וּודאי כאשר הוא נמצא במצב שבו איננו יכול לעשות זאת ועלינו להחליט במקומו, שעה שאין בנמצא הוראות מקדימות. מי יקבע אילו חיים ראויים לחיותם?

Read Full Post »

הארץ מביא היום דיווח מאד לא מדויק (בלשון המעטה) על החלטת הרכב השופטים במשפט המבוים שנערך במסגרת כנס על בית הדין הפלילי הבינלאומי:
"השופטים… החליטו להרשיע את שר הביטחון של אובליוויה ואת מפקדי חיל האוויר על החלטתם להפציץ מנהיג ארגון טרור, הפצצה שבה נהרגו עשרות אזרחים".

הרכב השופטים לא הרשיע את הנאשם, אלא קבע (א) כי יש לו סמכות לשפוט אותו, שאלה שהיתה שנויה במחלוקת לאור פרטי המקרה ו-(ב) כי העבירות שבהן הוא נאשם, במידה שיוכחו, מהוות אכן פשעים שחומרתם מגיעה כדי פשעי מלחמה ואחרים (ולכן, שוב, נופלים תחת סמכותו).

השופטים לא יכלו להרשיע את הנאשם, שכן המסכת העובדתית והראיות כלל לא הוצגו בפניהם במסגרת המשפט המבוים… הם טרחו, לכן, להוסיף את המלה "לכאורה" (alleged) כאשר התייחסו לאותם פשעים ולשאלת חומרתם.

השתתפתי כשומעת בכנס בן היומיים וחצי, שנערך בת"א ובירושלים, שהיה אחד הכנסים המעניינים שהשתתפתי בהם בשנים האחרונות. הדיונים המקצועיים הרציניים שהתקיימו בו על אמנת רומא משכו פחות את תשומת לבה של התקשורת מאשר המשפט המבוים, אבל אולי היו מסייעים להם להבין יותר את הדקויות. מכל מקום, לא מוגזם לבקש מעיתונאי שמדווח בעיתון לקבל הבהרות על החלטה שיפוטית מורכבת מאחד השופטים שישב בדין, למשל. במשפט מבוים זה הרי אפשרי…

Read Full Post »

"פיגוע" ו"טרור" מכנה משטרת ישראל את ניסיונות החיסול של העולם התחתון שהורגים ופוצעים עוברי-אורח תמימים. אלא שחוץ ממותם של חפים מפשע אין שום דמיון בין השניים. טרור הוא הטלת אימה על אוכלוסייה אזרחית שלמה כדי להשיג מטרות פוליטיות ואסטרטגיות, ששיטתה העיקרית היא רצח אקראי וחסר-הבחנה של חפים מפשע. חיסול החשבונות של העולם התחתון איננו מיועד לעשות את זה. אדרבה, מטרתו היא להרוג באופן מובחן וממוקד אנשים מסוימים, רק שהם מפספסים.

מה שהמשטרה מנסה לומר הוא שצריך להתחיל להתייחס לתופעה הזאת ברצינות. וברצינות משמע בישראלית: כמו לטרור או פעולות איבה אחרות. מוות בתאונת דרכים לא נחשב, רצח של אלימות סתמית – לא סופרים. יש מדרג ערכי ברור והמשטרה מודיעה על שדרוג. בישראל מבינים רק את שפת הפיגועים.

מה שמדאיג הוא הניתוח של המשטרה: "במלחמה הזאת אנחנו בסוף ננצח, כמו בפיגועים על רקע טרור" (דה?) והמסקנות האופרטיביות: "במלחמה כמו במלחמה". טוב לשמוע שאנחנו "מנצחים" את הטרור אבל כדאי להזכיר למשטרת ישראל שגם במלחמה יש כללים. למה מתכוון מפכ"ל המשטרה כשהוא מכריז שהארוע של היום הוא ה'מלון פארק' של משטרת ישראל? אחרי הפיגוע הנורא במלון פארק בנתניה פלשה ישראל לשטחים. לאן בדיוק מתכוונת משטרת ישראל לפלוש? והאם ייאסר על עיתונאים לסקר? סתאאם. ברור שהכוונה היא מטאפורית, לנקודת מפנה בדרכי המאבק. אבל גם אם השיטות שונות, שימו לב לדמיון: ב-Ynet מדווחים ש"ההערכה היא כי המשטרה תבצע בקרוב מאוד גל של מעצרים, אפילו אם הם יהיו 'מעצרי ראווה' בלבד". מעצרי ראווה? פגיעה בזכויות ההליך ההוגן כדי שהציבור ירגיש שעושים משהו? כן, זה בהחלט נשמע קצת מוכר. אם הצבא מבצע תפקידי שיטור, אין סיבה שהמשטרה לא תאמץ כמה מהשיטות שלו למלחמה ב"טרור".

Read Full Post »

כמו כל מי שאני מכירה שדברים מפיה הובאו בעיתון והיה לה קשה להכיר אותם, גם אני התחלתי להתייחס בזהירות המרבית למה שאני קוראת בו. עוד לא הגעתי לקיצוניות הגורסת שהדבר היחיד המדויק בעיתון הוא התאריך, ובכל-זאת אני תוהה מדוע אחרי שישבתי עם עיתונאי שעתיים קשה לו להביא ציטוט אחד מדויק מפי; מה כל-כך קשה להבין את מה שנוסח בקפידה באזני הכתבת; איך זה שכשמתפרסמת כתבה על עניין אחר שאני בקיאה בפרטיו המרחק בין העובדות למדוּוח גדול כל-כך, או שאפילו שמות לא נכתבים נכון. חלק מהבעיה היא מה שידוע כ"הוצאה מהקשר": בדיחה חבוטה של פוליטיקאים שנבהלים ממה שיצא מפיהם אבל מבוססת על תופעה אמיתית הנובעת מנטילת חלקי משפטים שנאמרו בהקשרים שונים בשיחה ושתילתם יחד לכדי טיעון או פסקה סדורה, שהקשר בינה לבין הנאמר במקור תלוש.

בכלל לא ידעתי שאני כזה

המלכוד הוא שהתקשורת הממוסדת עדיין מהווה את מקור המידע העיקרי שלנו ואין לנו מקורות אמינים אחרים להסתמך עליהם. גם אם אנחנו גולשים לאתרים אזוטריים ואוהבים לדבר על ביזור המידע והשליטה בו בעידן האינטרנט, נעדיף להסתמך על מקורות שנוח לנו להאמין שהם בודקים ומצליבים את המידע שהם מקבלים, ואולי קצת פחות מוּעדים למניפולציות של מספקי המידע או לפחות לוקחים אותן בחשבון.

למרות שעיתונאות היא מהמקצועות הפחות מוערכים בישראל, על-פי הסקרים הנערכים בה, ועל השאלה "האם אתם נותנים אמון בתקשורת" נוטים רבים להשיב בשלילה, התמונה שונה כאשר מתבוננים על ההתנהגות בפועל ולא על התשובה הפורמלית שניתנת כשנשאלים על-כך. בפרקטיקה רובנו מסתמכים על מה שכתוב בעיתון ("היה כתוב בעיתון") ובדרך-כלל קוראים אותו באופן נאיבי, כלומר נוטים להאמין שמה שכתוב בו אכן משקף את המציאות.

בעולם המודרני אי-אפשר להגיע לכל המידע שקיים סביבנו. לכן הצורך במסננים, מתווכים וקובעי טעם, שיבְררו עבורנו את המידע ה"מעניין" או ה"חשוב", ויסדרו לנו אותו בהיררכיה של חשיבות: מה בעמוד הראשון ומה בלפני-אחרון, מה בכותרת ראשית ומה בכותרת שולית, מה מקבל תמונה ומה כלל לא מדוּוח. צריך רק לזכור שזה איננו "העולם" אלא ייצוג מתוּוך שלו, עם הרבה אינטרסים בדרך.

חשוב בגלל הארכיון

גם הטענה של "למחרת עוטפים אתו דגים" – שעל-פיה זה לא כל-כך חשוב אם פגעו בשמך הטוב או סתם עשו אותך לצחוק ב"ציטוטים" שאין כל קשר ביניהם לבין מה שאמרת, שכן ממילא אורך-החיים של הסערה התורנית בארץ היא יומיים – איננה מדויקת. הרי בפעם הבאה שעיתונאי (אחר) יכתוב עליך, הדבר הראשון שהוא יעשה יהיה לבדוק את הארכיון בעיתון ולמחזר את השגיאות.

אז מה עושים? אין פתרון קסמים. אני יודעת שמה שהייתי רוצה לראות זאת לא רק עיתונות יותר דייקנית ואמינה אלא גם כזאת שמחילה על עצמה את הסטנדרטים שהיא דורשת מאחרים, שמתנהלת ביתר שקיפות באשר לאינטרסים שלה עצמה וממצה את הדין עם עיתונאים סורחים כמו שהיא תובעת לעשות עם הפוליטיקאים או הפקידים הבכירים. בקיצור, שמפסיקה להתייחס אל עצמה כאל פרה קדושה בעוד היא שוחטת בחדווה את כל הפרות האחרות…

בינתיים הקפה של הבוקר (המאוחר, רצוי…) עם העיתון הוא הזמן האהוב עלי ביותר ביום. אבל כמו שאת הראשון אני שותה בלי סוכר, את השני אני קוראת עם יותר מקורט של ספקנות.

העין השביעית
מועצת העיתונות
תקנון האתיקה של העיתונות

Read Full Post »

היום הוכרז על יורשו של דן חלוץ כמפקד חיל האוויר. חלוץ מועמד לתפקיד סגן הרמטכ"ל, תפקיד שהוא מטבע הדברים מקפצה נוחה להיות בהמשך החייל מספר אחד של מדינת ישראל.

דן חלוץ. בעיות עם האמת. ועם המוסר

זהו החלוץ שמרגיש רק רעידה קלה בבטן המטוס כשהוא משחרר פצצות מעל עזה ובו בזמן רואה עצמו "כמצפן וכמצפון המוסרי של עם ישראל" (בראיון למוסף הארץ, 23.8.2002).

זהו החלוץ שאך לאחרונה נתפס כ"לא דובר אמת" (נדמה לי שבלשון פחות עדינה קוראים לזה משקר) בפרשת ההפצצה בנוסייראת.

בפרשת ווטרגייט ובפרשות אחרות אחריה, התברר כי באמריקה שקר הוא פשע בלתי-נסלח בהרבה מהפשעים שהוא מחפה עליהם (פריצה, גניבת תיקים רפואיים, האזנות סתר, ריגול פוליטי ומה לא). יתכן שדווקא ההיבט הזה של פרשת נוסייראת ישחק לרעתו של חלוץ בהתמודדות לתפקיד סגן הרמטכ"ל, ולא היעדר החקירה לגבי האזרחים שנהרגו בה ובמקרים אחרים, והתבטאויותיו המעידות על כך שעולמו המוסרי מצטמצם למרווח שבין כוונות הרובה.

מצד שני, הוא לא הראשון שיש לו בעיות עם האמת שמגיע כאן לתפקידים צבאיים (ואחר-כך פוליטיים) בכירים. אז אולי לא בלתי-סביר שחלוץ יהיה רמטכ"ל והפצ"ר מנחם פינקלשטיין – שלא פתח בחקירה נגדו ונגד רבים אחרים – היועץ המשפטי לממשלה…  ואנו אנה אנו באים.

Read Full Post »

אבל העיתוי, העיתוי

אפילו שעון מקולקל מראה פעם ביום (או פעמיים, תלוי אם הוא אנלוגי או דיגיטלי) את השעה הנכונה. ברוח זאת יש לתמוך הפעם בהצעתו של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, להפקיד את הבחירה של נשיא בית המשפט העליון בידי השופטים עצמם. ראשית, הכל רק לא פוליטיקה. בחירה של נשיא בית המשפט העליון בידי הפוליטיקאים – הצעה שנשמעה אף היא – תהיה הרת-אסון. שנית, משום שגם אם עד כה נבחרו נשיאים ראויים, אין ראיה לכך כי היה זה על-שום הוותק שלהם ולא למרות הוותק שלהם, או למצער שיש קשר בין שני הגורמים. בכלל, ותק זה לא קריטריון רלוונטי ליכולות. רק בקיבוץ הוא נחשב לאיזו שהיא שיטת חלוקה סבירה והיום גם שם לא (איפה שעוד יש מה לחלק). אז לא שאני משלה את עצמי שהשופטים עצמם לא נגועים בפוליטיקה פנימית, אבל מכל ההצעות זאת הרעה במיעוטה.

כל זה בסייג אחד: שינוי השיטה צריך להיות לאחר בחירת הנשיא/ה הבא/ה. אל"ף, משום שככלל לא תקין לשנות שיטה כשהפרסונות המעורבות כבר ידועות. בי"ת, משום שמאד מחשיד לעשות זאת דווקא ערב מינויה של אשה, לראשונה, לנשיאת בית המשפט העליון. אמנם, כידוע לנו, הפמיניזם הוא אנכרוניזם, ואין אצלנו כבר שום דעות קדומות נגד נשים, כפי שהוכח רק בסוף השבוע האחרון, אבל בכל-זאת מתגנב ללב החשד שמא הדחיפות להחליף את השיטה דווקא עכשיו קשורה גם למינה של מי שמיועדת לתפקיד.

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »