על-פי דיווחו של נדב שרגאי על דיון שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה על השלכת פינוי התנחלויות קיבל ראש המכון, הפרופ' אריק כרמון, את טענתו של ישראל הראל בדבר אי-סימטריה בדיון והבטיח כי המכון ילבן בעתיד גם את התרחיש שביקש הראל – פינוי אוכלוסייה ערבית במסגרת הסדר (הארץ 27.10).
ראשי המתנחלים מנסים להקביל בין החזרתם לגבולותיה של המדינה לבין "פינוי" ערבים מאותם שטחים (או אולי אף מישראל גופא?). זוהי סימטריה מזויפת. החזרת אזרחים לגבולותיה של המדינה במסגרת הסדר מדיני איננה בגדר גירוש או טרנספר והיא בסמכותה הריבונית של כל מדינה.
יישובם של אזרחי מדינת ישראל בגדה המערבית הינו בלתי-חוקי על-פי דעתם של רוב המומחים למשפט בינלאומי. והוא זמני על-פי פסיקתו של בית המשפט העליון בישראל: בבג"ץ בית-אל קבע השופט לנדוי כי "היישוב האזרחי יוכל להתקיים באותו מקום רק כל עוד מחזיק צה"ל בשטח בתוקף צו התפיסה. החזקה זו עצמה יכולה לבוא לידי גמר באחד הימים, כתוצאה ממשא ומתן בינלאומי העשוי להסתיים בהסדר חדש שיקבל תוקף לפי המשפט הבינלאומי והוא אשר יקבע את גורל היישוב הזה, כמו של ישובים אחרים הקיימים בשטחים המוחזקים".
החוק מגדיר דואר-זבל כ"דואר בלתי-מבוקש שנשלח ללא הסכמת הנמענים וללא ניסיון למקד אותו בנמענים שעשויים להיות מעוניינים בו". העונש האפשרי בערכאה הראשונה יגיע ל-5,000 לירות סטרלינג. במקרה שהארגון יועלה למשפט בפני חבר-מושבעים, הקנס יכול להיות בלתי-מוגבל.
לדן מרידור – מועמד ראוי ככל שיהיה – אין זכות מוקנית לכהן בוועדה הזאת. ואי-בחירתו איננה "פסילה" ולא פגיעה בשלטון החוק. לממשלה סמכות לבחור את נציגה לוועדה. היא לא בחרה באחד מראשי הפשע המאורגן, אלא במי שהיה שר משפטים. מדוע אסור לראש-הממשלה ולשרים האחרים לקבוע מי יהיה נציגם לוועדה (שיהיה רק אחד מחמישה חברים)? הממשלה לא בחרה עדיין ביועמ"ש, אבל היא בוחרת בנציגה לוועדה, ובדין.
קרוא וכתוב 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.