עשרות אלפי בני אדם באירופה יצאו להפגין בשנים האחרונות נגד ההרג המאסיבי של אזרחים בסוריה. הם קראו למדינותיהם להפעיל נגדה סנקציות דיפלומטיות וחבר פרלמנט בריטי הכריז על עירו כ”עיר חופשית מסוריה”. השבוע התקיימה בבריטניה הפגנת מחאה בסדר גודל שלא זכור כמותו, בעקבות הטבח ומעשי הזוועה הרצחניים שמבצע דאע”ש בעירק.
אה, לא.
האירופאים יוצאים להפגין בהמוניהם לא כי נהרגים בני אדם. הם יוצאים להפגין כשישראל הורגת אותם. זה לא הופך את מעשיה של ישראל לתקינים. זה כן מצביע על הצביעות הגדולה של המפגינים. אבל גם על משהו מעבר לכך.
אחד ההסברים שניתנים לתופעה הזאת הוא כי מישראל מצפים ליותר. מדובר במדינה מערבית. חברה ב-OECD. כל זה נכון. ודאי שישראל אינה צריכה לשאוף להידמות למדינה כמו סוריה ולא לארגון כמו החמאס. הבעיה עם ההסבר הזה היא שמשמעותו הוא שמ”הם” – קרי, ממי שאינו מערבי – מצפים במערב לפחות. “הם”: הערבים, המוסלמים, העולם השלישי. מהם לא מצופה לעמוד בסטנדרטים של בני תרבות, בנורמות של זכויות אדם. למה, בעצם? הם פחות בני אדם? הם מסוגלים לפחות? מהגישה הזאת נודף ריח של התנשאות ולא פחות מכך – של גזענות. הפוכה או לא. מרוב תקינות פוליטית נשכח, או מושכח, כי הנורמות של זכויות האדם הן אוניוורסליות וכולם מצופים לעמוד בהן, ללא שום הנחות. הציפייה הפחותה מבני לאומים מסוימים היא בפשטות גזענות.
ויש כאן עניין נוסף. מנקודת המבט של זכויות האדם אנו מתעניינים בהפרות שלהן. ובקורבנותיהן. לא בשאלה מי מבצע אותן. מבחינת זכויות האדם אין זה משנה מי המבצעים וזהותם איננה הופכת את ההפרות לחמורות יותר או פחות. ההתרכזות במְבצעים היא פוליטית לחלוטין, וגם היא פוליטיקה צבועה שהמוסר ממנה והלאה.
צילום: מאתר ה-BBC
ישראל אינה טובה יותר, וגם לא גרועה יותר, מכל מדינה אחרת. צה”ל אינו הצבא המוסרי בעולם אך גם ודאי איננו הבלתי-מוסרי ביותר בעולם. עולם שבו מעטות המדינות המערביות, אם בכלל, המתמודדות עם איום כמו זה שמולו ניצבת ישראל. ההרס והחורבן בעזה הם רחבי היקף. מספרי ההרוגים – עצומים. גם אם לא ברור כמה מהם אזרחים, די להתבונן על מספרי הילדים והנשים. באופן מיוחד, הארוע ברפיח מעלה שאלות קשות. מספרים גבוהים אינם בהכרח עדות לכך שבוצעו פשעים, אך הם בהחלט מעלים צורך לחקור. אין די בהבעת צער. וגם אם לחמאס חלק באחריות לכך, על ישראל לערוך חקירה רצינית. יש סיכוי שהפעם זה ייעשה, בגלל האיום של ה-ICC התלוי מנגד (אף כי יש עדיין מכשולים פורמליים בדרך לשם). חקירה עצמאית ויסודית מקטינה את הסיכון בשיפוט פלילי בינלאומי או בסנקציות בינלאומיות. (ל-ICC סמכות משלימה, לנהל חקירה רק כשמדינה אינה יכולה או אינה רוצה לחקור בעצמה. סמכות השיפוט האוניוורסלית של מדינות מעלה בעיות סבוכות יותר). אבל קודם לכך ומעבר לכול, על ישראל לנהל חקירה כזאת מטעמים מהותיים. בגלל העניין עצמו ולמען עצמה. כי כאשר יש חשדות לפגיעה בזכויות, להפרה של דיני המלחמה, צריך קודם כל לחקור. חקירה ומתן סעד על הפרה הן חלק מהמחויבות להגן על זכויות אדם.
במקרה של חקירה בינלאומית, אסור כי היא תהיה חד-צדדית והיא חייבת לחקור את שני הצדדים, הן את ישראל הן את החמאס. וכך גם שיפוט בינלאומי, אם זה יגיע לכך. אבל חקירה והליכים משפטיים רציניים בתוך ישראל יכולים להוציא את העוקץ מיוזמות בינלאומיות בעייתיות (על שום חד-צדדיותן), כפי שכבר קרה.
באשר לאירופה, המפגינים שם אינם ישראלים היכולים לטעון שהם מתרכזים במה שנעשה בשמם ולכן הם אחראים לו יותר מאשר לפגיעות בזכויות אדם במקומות אחרים. הליכה בעולם עם עין אחת עצומה איננה בדיוק עמדה פוליטית מוסרית. כשזכויות האדם מגויסות לצביעות החד-צדדית הזאת זה לא רק לעשות בהן קרדום לחפור בו, זה לשאת את שמן לשווא.
האמת היא שאירופה מלאה בהפגנות ומחאות לגבי סוריה, וכך גם אירגוני זכויות האדם, אלה שבישראל נקראים אירגונים שמאלנים. אני אישית תורם חודשית למען הפליטים הסורים דרך אמנסטי, ואני לא היחיד. הייתי יכול להביא עשרות לינקים, אבל זה שווה קצת מאמץ מצידך, אז עשיתי לך קיצור דרך להתחיל לחפש דרך גוגל, כאן :
http://lmgtfy.com/?q=help+syria+refugees
אני לא יודע אם זה נחשב ענייני או מכובד, אבל פשוט רציתי להגיד לך תודה. תמיד הקריאה של הפוסטים שלך, לא משנה אם הם עצובים,שמחים,נוקבים או רכים- מפיחה בי תקווה.
עוד משהו.
כשיהודי פוגע בערבי בתוך ישראל כולם עטים עליו ועל ההסתה. כולם אומרים איזה חברה נעשינו.
כשערבי פוגע ביהודי זה יותר נסלח כי זה כמו תופעת טבע…
אני חושב שההבדל הוא בכך שארה"ב ומדינות אירופה לא תומכות בסוריה או בדע"ש באופן אקטיבי כמו שהן תומכות בישראל, ולכן על תושבי אירופה וארה"ב יש אחריות מוסרית מיוחדת להתנגד לתמיכה ולחיפוי שהממשלות שלהם מעניקות לישראל. אין כיום בעולם מדינה אחרת כמו ישראל שמקבלת תמיכה כמעט בלתי מסויגת מהמערב (מבחינה כלכלית, צבאית, דיפלומטית וכו') ואשר מפירה זכויות אדם בצורה כ"כ קוניסיסטנטית, ואחראית לקולוניאליזם ומניעה מעם שלם את הזכות להגדרה עצמית, ואפילו את הזכות לחיות בכבוד. ההבדל השני הוא שהאירופאים והאמריקאים יכולים לעשות הרבה מאוד כדי לעצור את הפשעים של ישראל (דהיינו לדרוש מהממשלות שלהם להפסיק לתמוך בישראל, ולהטיל עליה אמברגו צבאי כמו שממליצים אמנסטי), ויחסית מעט (אם בכלל) כדי לעצור את הפשעים של דע"ש או אסד (וזה הוגן להגיד שלאף אחד אין עכשיו מושג איך אפשר לעצור את דע"ש או אסד).
את כמובן צודקת שזכויות האדם של כולם חשובות באותה המידה, אבל בגלל שהמשאבים של כל אדם הם מוגבלים, כל מי שמוכן להשקיע אנרגיה במאבק למען צדק וזכויות אדם מוכרח לקבל החלטות פרגמטיות ולבחור את המאבקים שלו כך ש א. אתה צריך להתנגד קודם כל לדברים שהמדינה *שלך* עושה או אחראית להם ו ב. המאבק צריך להיות כזה שיש לו סיכויי הצלחה, עם טקטיקה ברורה שיכולה להשיג את המטרה (הרשימה כמובן לא ממצה). הפגנות נגד ישראל וגיוס דעת הקהל במערב בעד הפלסטינים אני חושב שהן עונות על שני הקריטריונים. כמובן זה לא אומר שאנשים במערב עושים מספיק בשביל לעצור את העוולות אחרים בעולם, כי הם לא (והרבה מהם כמובן גרועים יותר ממה שעושה ישראל, בהנחה שאפשר בכלל להשוות ולכמת סבל אנושי), אבל ההחלטה לתמוך דווקא בפלסטינים ולהתנגד לישראל ולהשקיע בכך את רוב המאמץ והאנרגיה, אני חושב שהיא החלטה נכונה מבחינה מוסרית ובכלל לא צבועה.
אתה נופל לאותה גזענות פטרנליסטית הטוענת ש"מישראל אני מצפה ליותר!" ועל זה בדיוק מדברת הכותבת! הרש"פ וחמאס קיבלו ומקבלים מימון בסדרי גודל עצומים שרובו הגדול עובר לכיסי המנהיגים ולתמיכה בטרור (דרך משכורות לאסירים ביטחוניים בישראל ומימון קניית נשק ובניית מנהרות). אז מאותה סיבה, לא ראיתי הפגנות רבות כנגד מימון הרש"פ והחמאס מסיבות של רצח מתנגדים למשטר, השלטת טרור על האוכלוסיה (בעזה!) ופיתוח כלי נשק לצורך טרור בישראל…על זה בדיוק מדובר, הSO CALLED, ארגוני זכויות אדם, מונעים משנאת יהודים/ישראל יותר מאשר מחתירה לזכויות אדם כלשהם.
א. אף אחד באירופה או בארה"ב לא מעביר כספים לפלסטינים *כדי* שישמשו לטרור, לעומת הכספים לישראל שמשמשים ישירות לרכישת נשק (בעיקר הסיוע של ארה"ב) איתו ישראל טובחת במפגינים ומפציצה אזרחים.
ב. יש אפס ראיות שהכספים הולכים לנשק או מנהרות, חוץ מהכספים לכוחות השיטור של הרש"פ (וגם אם זה קורה אז זה בוודאי לא "רובו הגדול"). וחוץ מזה זה מגוכך לטעון שחמאס מקבל איזשהו מימון בעל משמעות כאשר עזה נמצאת תחת מצור אכזרי ובלתי חוקי כבר 8 שנים. צריך הרבה חוצפה כדי להגיד את זה.
ג. ארה"ב ואירופה עושים מאמצים כדי שהסיוע לא ישמש לטרור, אבל מה המאמצים שהם שעושים כדי שהסיוע הישראלי לא ילך לטרור נגד פלסטינים?
ד. הטרור הפלסטיני הוא טריוויאלי וחסר משמעות ביחס לטרור של ישראל והפשעים האחרים שהיא מבצעת על בסיס יומיומי (הכיבוש הבלתי חוקי, המצור הבלתי חוקי, משטר האפרטהייד בגדה), ולכן הוא לא מצדיק הענשה של הקורבן.
ה. הטענה הייתה לא רק לגבי כסף, אלא גם למשל תמיכה דיפלומטית. האם ארה"ב נוהגת להטיל ווטו במועצת הבטחון כדי להגן על חמאס? האם אובמה חוזר כל יום ש"לחמאס יש זכות להגן על עצמו?"
על חלק גדול ממה שכתבת הייתי חותם בתור אחד מהתומכים במבצע הנוכחי (בוודאי בניסוח יותר מרוכך ואמפתי), ברם:
1. ישראל היא כובשת וקולוניאליסטית ביו"ש אך לא בעזה. עזה פונתה לחלוטין מישראלים – צבא ואזרחים – לפני 9 שנים, ומאותו הרגע החמאס החל לשגר טילים במשנה מרץ. הוא שיגר גם קודם, אלא שלפני כן עמדה לו הטענה שהוא נלחם נגד הכיבוש, אך לא לאחר ההתנתקות. שלא יהיה ספק לגבי העובדות: הסגר החל בעקבות השתלטות החמאס על הרצועה ב-2007 וירי הטילים על ידיו, ולא להיפך; עד אז הרצועה הייתה חופשיה, וזה מה שהם בחרו לעשות כשקיבלו הזדמנות להיות ריבונים על אדמתם (בדיוק כמו ב-1947 ולאחר הסכמי אוסלו).
2. ההפגנות נגדנו באירופה אינן בלתי מוצדקות, אלא שהן הולכות לא פעם שכם אל שכם עם פעילות אנטישמית מצד אחד ועם תמיכה בחמאס מהצד השני.
למה הדבר דומה? תאר לעצמך שבתור מי שתומך במבצע – הייתי מארגן הפגנה יחד עם "הצל" + בן גביר + מרזל. איך הייתי אז מצטייר? (לא בעיניך אלא בעיני עצמי)
גרי, אתה טועה לגבי הסטטוס של עזה, היא עדיין מוכרת כשטח פלסטיני כבוש תחת הדין הבינלאומי, מפני שהמבחן לכיבוש הוא שליטה אפקטבית, ראה למשל את הדו"ח של ג'ון דוגארד "No Safe Place", עמ' 102-3 סעיפים 403-4:
יש ללחוץ כדי לגשת אל no-safe-place.pdf
הרקטות של חמאס לא מצדיקות את המצור, כי הוא מהווה ענישה קולקטיבית ופשע נגד האנושות בכל מקרה ולכן זה לא חשוב "מי התחיל קודם", ראה למשל דו"ח גולדסטון עמ' 417 סעיף 1936:
יש ללחוץ כדי לגשת אל A-HRC-12-48.pdf
גם ההשתלטות של חמאס על הרצועה היא לא עילה מוצדקת להטלת המצור. זהו פשוט טרור פוליטי שאין לו דבר עם הגנה עצמית. זה גם מגוכך להגיד שלפלסטינים "קיבלו הזדמנות להיות ריבונים על אדמתם" אחרי שישראל החליטה להעניש מיידית את כל האוכלוסייה האזרחית על כך שלא בחרה את הצד שישראל אוהבת (וכזכור, חמאס תפס את השלטון ברצועה אחרי שישראל ארגנה הפיכה צבאית בהשתתפות פת"ח). זה לא באמת "בחירה" אם נותנים לך מכות כשאתה בוחר את האופציה "הלא נכונה".
fafner88 – מה שאתה כותב מזכיר לי כל מיני משפטנים מהימין שמנסים לשכנע אותי שיו"ש אינם שטח כבוש מכיוון שקודם השטח היה תחת כיבוש ירדני, ולירדנים אין כיום שום תביעות לגביו וכו'.
איני משפטן בינלאומי, ולא נתקדם לשום מקום מפלפולים משפטיים (אם אתה סבור שהמשפט הבינלאומי הוא הכתובת לעשיית צדק, לפשרות ולקבלת החלטות – בכבוד).
עזה אינה מדינה, אך מבחינה מהותית היא אינה תחת שלטון ישראל, והם עושים שם כרצונם מבלי לשאול אותנו.
כפי שציינתי- הסגר הוטל בעקבות הרקטות של החמאס שנורו כשהרשות הפלסטינאית הייתה שם הריבון ולאחר שהחמאס השתלט עליה ב-2007. לא לפני.
זה אינו מצור במובן של מניעת כל כניסה של מזון, אספקה, אנשים וכו' והרעבה למוות; אלא סגר במובן של פיקוח על מה שנכנס כדי למנוע הכנסת נשק.
כשם שברור לי שישראל הייתה כובשת בעזה ועדיין כובשת ביו"ש חרף פלפולי המשפטנים הימניים הנ"ל, כך ברור לי שזכותה להטיל סגר ולהגיב בכח כשיורים עליה טילים.
מחר יבוא מישהו אחר ויטען שגם אם בא מחבל, מכריז שהוא רוצה להרוג ישראלים, ומכוון נשק טעון ויורה – אסור לעשות לו שום דבר כי עומדת לו חזקת החפות..
לא גרי, סליחה, אבל הדעות האישיות שלנו לא רלוונטיות לוויכוח, לא אתה ולא אני רשאים לקבוע מתי משהו הוא "מבחינה מהותית תחת שלטון ישראל", אלא צריך לשאול מה המשפט הבינלאומי אומר על הנושא ומה הקונצנזוס בקהילה הבינלאומית. ובמקרה הזה אין ויכוח שעזה היא שטח פלסטיני כבוש בשליטת ישראל ולכן חלות על ישראל כל החובות הנלוות לכיבוש. ראה למשל
http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/07FC0614021668418525736B005C8A82
כן, אני יודע שמשפטנים ישראלים ניסו להוכיח שהשטחים אינם תחת כיבוש אבל הטיעונים שלהם לא מחזיקים מים ואף אחד בעולם, כולל ארה"ב, לא מקבל אותם. אם אתה מודה שאתה לא משפטן, אז על אחת כמה וכמה, בהיעדר טיעונים נגדיים, אתה צריך לקבל את הקונצנזוס הבינלאומי בנושא ואת עמדתם של משפטנים מומחים בתחום.
"זה אינו מצור במובן של מניעת כל כניסה של מזון, אספקה, אנשים וכו' והרעבה למוות; אלא סגר במובן של פיקוח על מה שנכנס כדי למנוע הכנסת נשק."
זה פשוט לא נכון. לישראל יש מדיניות מכוונת של הענשת תושבי עזה כדי להביא את הכלכלה של עזה אל סף קריסה ומשבר הומניטרי. ראה למשל מסמך שהדליפו ויקיליקס
http://www.haaretz.com/news/diplomacy-defense/wikileaks-israel-aimed-to-keep-gaza-economy-on-brink-of-collapse-1.335354
שוב, תסתכל על ההפניה שהבאתי לדו"ח גולדסטון שקובע שהסגר על עזה הוא פשע נגד האנושות, מפני אין לישראל שום זכות להגביל יבוא ויצוא סחורות או תנועה של אנשים לעזה, גם לא תחת תירוץ בטחוני. מה גם שלתושבי עזה יש זכות חוקית להתנגד לכיבוש גם באמצעים אלימים ולכן אפילו מצור "בטחוני" הוא בלתי חוקי. אם הרקטות מפריעות לישראל, הזכות היחידה שיש לה היא להפסיק את הכיבוש; לא להטיל מצור ובוודאי שלא לארגן טבח באוכלוסיה כל מה שנים.
שמע נא ידידי המלומד fafner88: אני רואה שאתה מאלה שהכל מתחיל ונגמר אצלם במישור המשפטי. החמאס יורה טילים? פנה למועצת הבטחון. דעאש טובח בכורדים? פנה לביה"ד בהאג. סודאן טובחת בדארפור? הקם ועדת חקירה בראשות גולדסטון..
במישור המשפטי- על פי חוק יסוד הכנסת, הכנסת היא הרשות המחוקקת, ולחוק הבינלאומי אין תוקף במערכת המשפט הישראלית.
הכתובת איפוא אינה האג או מועצת הבטחון או ועדת החקירה של האו"ם ואפילו לא מערכת התגובות בבלוג של נעמה כרמי, אלא בג"צ. אם תצליח לשכנע את בג"צ להורות לצה"ל להסיר את הסגר – טוב (מבחינתך), לא תצליח- נסתתמו טענותיך. לחינם אנחנו מכלים זמננו בדיונים היפותטיים.
טענת את הטענה ש"עזה אינה מדינה, אך מבחינה מהותית היא אינה תחת שלטון ישראל, והם עושים שם כרצונם מבלי לשאול אותנו." האם זאת הייתה אמורה להיות דעתך הסובייקטיבית או טענה אובייקטיבית שאמורה לשכנע גם את אלה שאינם מראש מקבלים את המסקנה שלך? כי אם זאת האפשרות השנייה, אז עובדות לגבי מהו 'כיבוש' ומה נחשב ל'מדינה' נופלות תחת קטגוריות משפטיות מוגדרות המקובלות על הקהילה הבינלאומית. אתה כמובן יכול להגדיר את המונחים כמו שאתה רוצה (e.g. כיבוש* הוא שליטה צבאית אפקטיבית על טריטוריה ואוכלוסיה חוץ מהמקרה של עזה כמו שקבעה ממשלת ישראל), אבל זה לא ישכנע אף אחד. אתה יכול גם להציע טיעון מוסרי שמראה שמעשיה של ישראל לגיטימיים, גם אם המשפט הבינלאומי אומר אחרת, אבל אז מה עניין הטענה "מבחינה מהותית היא אינה תחת שלטון ישראל"?
"במישור המשפטי- על פי חוק יסוד הכנסת, הכנסת היא הרשות המחוקקת, ולחוק הבינלאומי אין תוקף במערכת המשפט הישראלית."
לא זה לא "המישור המשפטי" כי לכנסת אין סמכות עליונה לקבוע את החוק הבינלאומי, במיוחד כשמעורב כאן צד שלישי (דהיינו הפלסטינים) שלהם אין כמובן אפשרות לקבוע את החוק של עצמם (זה כמו שהכנסת תחוקק חוקים בארה"ב). גם דרא"פ תחת אפרטהייד או גרמניה הנאצית קבעו להם כל מיני חוקים שהפרו את הדין הבינלאומי ועקרונות מוסר מינימליים, מה זה מוכיח בכלל? אם מדינה בוחרת לצפצף על החוק זה לא מבטל את האחריות הפלילית שלה.
אם אינני טועה הפלשתינים זוכים למימון עצום מהעולם, אז הם אמורים לפעול כנגד פשעים שהם מבצעים בעזרת אותו מימון.
רוב האירופאים המפגינים אינם ישראלים ולכן זו לא המדינה *שלהם*, אלא אם כן התכוונת למימון, ואז ר' לעיל.
אחד ההסברים הוא שישראל מדינה 'מערבית' ומצפים ממנה יותר.
הסברים נוספים קיימים גם כן (ואת בוחרת להתעלם מהם): אסוציאציות הקולוניאליזם (ורגשות האשם והאחריות הקשורים בקולוניאליזם) שהמשטר הציוני מעורר באירופאים (בצדק או שלא), העובדה שישראל ניזונה מתמיכה צבאית סופר מסיבית של מדינות המערב ועל כן הן רוצות להפגין מידה של פטרנליזם כלפי מה שקורה אצלנו, ועוד ועוד.
האם מישהו באמת היה רוצה שישראל תהפוך למדינה שלא זוכה להתייחסות ברמה של קונגו, סודן או אפילו סוריה. אכן יש צביעות, לעיתים אף גזענות, אבל היא פועלת בעיקר לטובתנו. אם ישראל היתה מוזנחת כמו מדינות אחרות, ההזנחה היתה מתבטאת גם בתמיכה כלכלית וצבאית, ואז אז באמת היינו חווים סכנה קיומית.
יחסים בין מדינות או עמים לא התנהלו מעולם ולא יתנהלו בעתיד על בסיס קוד מוסרי-אם כי לגורמים מוסריים ועקרונות מוסריים יש השפעה מסוימת בנסיבות שונות. מדינות הן בסופו של יום "מפלצות קרות" כפי שטען דה גול. המוסדות שנועדו להבטיח את זכויות האדם ואכיפת דיני מלחמה הם מוסדות פוליטיים מובהקים שנועדו להבטיח מטרות פוליטיות ואינטרסים פוליטיים ובין היתר אינטרס של המעצמות להגביל עימותים מקומיים ומכאן האכיפה הסלקטיבית ומה שקוראים התמימים "צביעות".
אל המוסדות שהוסמכו לאכוף את זכויות האדם ואת דיני המלחמה ובין היתר באמצעות שפיטה בינלאומית וענישה על ישראל [בהיותה תמיד בצד הנפגע] להתייחס כעוד כלי נשק שמצוי בארסנל של אויביה על מנת שהם יוכלו לנצל את היתרון שלהם[פעולה מתוך אוכלוסיה אזרחית] ולהגביל אותנו ביכולת הפעולה ובכך להבטיח את ניצחונם בעתיד.
מכאן תובן ההתייחסות שלי לארגוני זכויות כמו "בצלם" "שוברים שתיקה" ואפילו האגודה לזכויות האזרח כול שהיא מתיימרת לפעול בשטח המשפט הבינלאומי וזו גם התייחסותי ליחידים המתגייסים לשרת את המתקפה נגד ישראל-אני רואה בהם, מבחינת תוצאת פעולותיהם, סיוע בפועל לאויב אפילו אם הכוונה הסובייקטיבית שונה. אין לי כוונה להטיח האשמות כמו בגידה וכיו"ב או להציע הצעות אנטי דמוקרטיות כי הן ממש לא לעניין. אני מתייחס רק למעשים עצמם ולתוצאתם וסבור שיש להביא את הדברים להבנת הציבור-אבל דומני שהציבור כבר הבין את המשחק.
כפי שנכתב למעלה, מתקיימות הפגנות נגד מה שקורה בסוריה, מה שקורה בסין, מה שקורה באוקראינה וכו׳. זה שאת לא משתתפת בהן או קוראת עליהן או לחילופין בוחרת להדחיק את זה, לא אומר שזה לא קיים.
בנוסף, כפי שנכתב גם כן, אזרחים אירופאים רואים את ממשלותיהם מסייעות לישראל, אז הם רואים עצמם צד במלחמה, זאת בזמן שהממשלה שלהם לא תומכת במשטר של בשאר ולכן הם רואים בסיכוי שלהם להשפיע קטן יותר.
כעת לנקודות שלי.
1. אני מניח שאירופאים רבים יעדיפו להימנע מהעלאת סכסוכים שונים על ראש סדר היום משום שזה עשוי להביא לתוצאה הפוכה, כלומר ממשלתם תתערב בסכסוך, צבאית, ואז כן תהיה להם האחריות המוסרית לכך. אני לא מסכים בהכרח עם הטיעון הזה, אבל אני רואה כיצד מכירת נשק לצד זה או אחר מובילה להמשך שפיכות הדמים וכיצד התערבות צבאית מערבית מובילה לא אחת להגדלת הכאוס בלתי לתת פתרון למהומות אותן באה לפתור. במקרה של ישראל, הם מעוניינים שממשלתם תפסיק את התמיכה בישראל ואזרחים במדינתם לא יתמכו בישראל.
2. לאנשים מותר לבחור את הנושאים שנוגעים ללבם ובהם הם מתרכזים. זה לא הופך אותם לגזענים (ובטח שלא אנטישמים, כפי שרבים בישראל יטענו, על אף שאת נמנעת מזה). אם לאדם יש שעה להפגין בשבוע, זכותו להחליט לאיזו הפגנה יילך. אם לארגון זכויות אדם יש מיליון אירו להשקיע, זכותו לבחור באילו מטרות יתמקד.
אין לי ספק שפעילות פלסטינית ענפה מצליחה להעלות את העניין הפלסטיני לראש סדר היום במקומות רבים, כפי שההתעקשות הישראלית לשמר שטחים פלסטינים תחת כיבוש מזה חמישים שנה מספקת להם חומר מצויין לחזק, אם לא להוכיח את טענותיהם.
הם גורפים סימפטיה בשל היותם הצד החלש והמדוכא ומשום שהסכסוך הישראלי-פלסטיני תופס כותרות באופן כמעט אוטומטי, רבים באירופה מפגינים, לא במפתיע, נגד ישראל ולא נגד נושאים שלמרבה הצער עלומים יותר.
את יכולה לומר ש״מהגישה הזאת נודף ריח של התנשאות ולא פחות מכך – של גזענות״. לטעמי האישי הגעת למסקנה לא נכונה, לפחות באופן גורף, בשל מספר הנחות מפוקפקות.
בוודאי שיש הפגנות וגינויים נגד ISIS; צריך רק לפקוח את העיניים:
http://hineblog.blogspot.co.il/2014/08/anti-isis-demonstrations.html