• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« “רעייתו של” נגד המאבק הפמיניסטי ובג”צ
חוק השבות ב’מרחב התפר’ »

כאן זה לא הולנד

21 באוגוסט 2010 על-ידי נעמה

ב-1999, אחרי שבג”צ נתן את פסק דינו נגד שימוש בשיטות חקירה המהוות עינויים, שקל בנימין נתניהו (גם אז ראש הממשלה, בסיבוב ראשון) לחוקק חוק שיאפשר אותן בכל זאת. “כאן זה לא הולנד!” הכריז. רוצה לומר, אנחנו מתמודדים עם מציאות אחרת מזאת של מדינות אירופה. שמחייבת אותנו גם לאמצעים אחרים. למרבית המזל היוזמה לא הגיעה לכלל מימוש, ובכך נמנע מישראל להיות המדינה הראשונה שהעינויים יותרו בה בחוק.

ידיעה מעניינת מספרת שהולנד שוקלת לערוך חקירה שבעקבותיה יוחלט האם חייליה צריכים לשאת באחריות פלילית בגין הטבח בסרברניצה ב-1995. כוח האו”ם שמתחת לאפו נטבחו כ-8,000 גברים ונערים במובלעת שאליה נמלטו אזרחים לאחר שהוכרזה על-ידי האו”ם כ”אזור בטוח” – היה הולנדי. ממשלה בהולנד כבר התפטרה בשל כך, בעקבות דוח שהוכן לבקשתה על-ידי מכון מחקר הולנדי. זאת על אף שההולנדים טענו תמיד שהכוח שלהם הופקר על-ידי האו”ם שלא סיפק לו סיוע אווירי בעת המקרה. כעת, מסתבר, מגיע השלב הבא. הבדיקה הראשונית, שבעקבותיה יוחלט אם לפתוח בחקירה מלאה, נערכת לבקשת קרובי משפחה של הנרצחים. אחריות פלילית אישית היא עניין שונה לחלוטין מחקירה של המדינה אודות הכשלים שגרמו למקרה.

Holland_Flag בידיעה המקורית של רויטרס אפשר למצוא מעט מידע נוסף. עורכת הדין ליזבת’ זגבלד, המייצגת את משפחות הקורבנות, אומרת כי הקצינים שבהם מדובר העבירו את הקורבנות לידי הכוחות הסרבים-בוסנים מתוך ידיעה כי זה יביא למותם, מה שמשול לג’נוסייד, פשעי מלחמה או רצח. לעומתה, אומר  אלכסנדר קרופס, פרופ’ למשפט בינלאומי באוניברסיטת אוטרכט, כי אין זה בטוח שהתובע הכללי ההולנדי יחליט בסופו של דבר על חקירה: “נראה כי הקריטריון לסיוע לג’נוסייד לא מתמלא כאן. העובדה שאזרחים הועברו לידי הכוחות הסרבים-בוסנים איננה מספיקה כדי להקים אחריות פלילית”. עוד מצוין בידיעה כי במרץ דחה בית משפט אזרחי בהולנד תביעה כנגד חסינות האו”ם, החלטה שנתנה מכה לניסיון להפוך את האו”ם לאחראי בגין הטבח.

בית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ) קבע ב-2007 בתביעה של בוסניה הרצגובינה נגד סרביה ומונטנגרו, כי הטבח בסרברניצה היה בבחינת רצח עם ומנוגד לאמנה למניעת והענשת הפשע של רצח עם (ג’נוסייד).  בית הדין לא הטיל את האחריות הישירה לכך על סרביה אך קבע כי היא לא מנעה רצח עם ולא הענישה את מבצעיו, ובכך הפרה את האמנה. בית הדין הבינלאומי מכריע בסכסוכים בין מדינות ולא מטיל אחריות פלילית אישית. אבל היתה זאת הפעם הראשונה של פסיקה בינלאומית שקבעה כי האמנה הופרה, מאז שהתקבלה כמעט 50 שנה קודם לכן.

לא יהיה זה מרחיק לכת לשער שההחלטה ההולנדית לפתוח בחקירה נעשית בצל הגלובליזציה של האחריות הפלילית בגין פשעים כאלה. כתבתי כבר בעבר פעמים רבות שחקירה רצינית וממצה נדרשת קודם כל כי צריך לחקור כשיש חשדות לעבירות חמורות על החוק, ודיני המלחמה בכללו. בנוסף, חקירה כזאת גם יכולה לשמש למדינה הגנה בפני הליך משפטי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). זה משמש כ”מפלט אחרון”, שכן אמנת רומא שמכוחה הוא פועל קובעת את עיקרון הסמכות המשלימה שלו. קרי, שסמכותו תופעל רק שעה שמדינה “איננה רוצה או איננה יכולה” לחקור ולהעמיד לדין (על פי הצורך) בעצמה. במידה פחותה, ויותר מורכבת, גם נגד תביעות במדינות אחרות מכוח סמכות השיפוט האוניוורסלית. שכן גם על-פי המשפט הבינלאומי, האחריות הראשונית לחקור ולהעמיד אנשים לדין מוטלת על המדינה. והיא גם זאת שיכולה לעשות זאת באופן היעיל ביותר.

אבל כאן, כאמור, זה לא הולנד.

עוד לקרוא:
עכשיו יחקרו
הסגר או העמד לדין
מי מפחד משיפוט בינלאומי?

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בזכויות אדם, חוק ואתיקה | מתויג או"ם, ג'נוסייד, הולנד, משפט בינלאומי, סרברניצה, עינויים | 8 תגובות

8 תגובות

  1. ב- 21 באוגוסט 2010 בשעה 13:51 חנה בית הלחמי

    לא מזמן העלה אריה עמיחי בבלוג שלו במחשבה שנייה פוסט בשם "הם לא פינלנדים". יש נטייה בפרובינצייה הים תיכונית שלנו לעשות שימוש מטאפורי רב בדימויים סטריאוטיפיים של האחר, כדי לצאת נקיים במקומות בהם אין צ'אנס שנהיה כאלה.
    האם זה יסיים את סאגת הניסיון לא לשמור על החוק הבינלאומי ולצאת נקיים? מסופקני.


  2. ב- 21 באוגוסט 2010 בשעה 16:29 דפנה לוי

    בשנים האחרונות התהוותה כאן אווירה שבה כל דרישה לחקור, להתנצל, להודות בטעויות או לקבל אחריות היא מעשה של בגידה במולדת. במובן הזה אני משוכנעת שביבי יסכים אם נראה את עצמנו כצרפת – ונאפשר לו לטעון כי המולדת-זה-אני.


  3. ב- 21 באוגוסט 2010 בשעה 21:10 גרי רשף

    מצטער אך לא הבנתי את האנאלוגיה: האירוע קרה לפני 15 שנים, ההולנדים הפקירו אזרחים למוות, וכלום לא נעשה עד כה. לא ברור מה הקשר בין זה לבין שימוש ב-"לחץ פיזי מתון" בחקירות וכיצד זה מפריך את דבריו של נתניהו כאילו כאן לא הולנד.

    האנאלוגיה הטובה ביותר שאני מוצא בין האירוע ההוא לבין ההיסטוריה המקומית הוא הטבח בסברה ושתילה: צה"ל איפשר לנוצרים להיכנס למחנות הפליטים הפלסטינאים בביירות, בכירי הצבא והממשלה היו אמורים לדעת שזה יגמר בטבח, קמה מחאה ציבורית גדולה כאן בארץ, הוקמה ועדת חקירה, ותוך חודשים ספורים שר הבטחון הודח מתפקידו, והרמטכ"ל לא הודח כי בכל מקרה הוא עמד בפני סיום תפקידו..

    הקשר ברור: לא אנחנו רצחנו את הפלסטינאים בסברה ושתילה, לא ההולנדים טבחו באזרחים בסרברניצה, אבל גם אנחנו וגם הם יכלו למנוע מעשה טבח שבוצע על ידי צד שלישי.
    ההבדל: בארץ קמה מהר מאוד ועדת חקירה שהסיקה מסקנות, ובהולנד עברו חמש עשרה שנים והם "שוקלים".. אכן: כאן זה לא הולנד!


    • ב- 21 באוגוסט 2010 בשעה 21:28 נעמה

      האנלוגיה לא היתה לנושא העינויים. רק השימוש ב"כאן זה לא הולנד"שנולד שם.
      ב-2002 התפטר ראש ממשלת הולנד, ואתו נפלה הממשלה כולה, בעקבות דוח החקירה בנושא סרברניצה. מה שכעת הם שוקלים זה לא הקמת ועדת חקירה (לכשלים), אלא חקירה שתוצאותיה עלולות להיות אחריות פלילית אישית של חייליה היא. כדאי לקרוא מה שכתוב בפוסט, ושני הדברים כתובים.
      אכן ועדת כהן היתה מספקת לישראל, כך נראה, הגנה מפני העמדה לדין ב-ICC לו היה קיים אז. מאז קרו כמה דברים. חקירות של מקרי מוות של אזרחים (ולא בידי "צד שלישי") אינן בדיוק הצד החזק של ישראל, אם להתבטא בעדינות.


  4. ב- 22 באוגוסט 2010 בשעה 07:11 בועז

    נעמה

    כמה מקרים של הרג אזרחים אפגנים בידי כוחות נאטו באפגניסטאן (שהולנד שלחה אליו כוחות ) נחקרו ע"י "צד שלישי", או הוטל עליהם אחריות פלילית אישית?
    האו"ם דיווח לאחרונה
    http://www.afghanconflictmonitor.org/civilian.html

    שכמה מאות אזרחים נהרגים על ידי כוחות נאטו בשנה. זהו מקרה בוחן רלוונטי הרבה יותר ממקרה בן 15 שנה, שאני כמעט בטוח שיגמר בלא כלום. (אולי פיצויים הולנדים למשפחות ההרוגים)


    • ב- 22 באוגוסט 2010 בשעה 11:53 נעמה

      אתה צודק.
      אבל אפשר להסתכל על כך גם מהצד השני: האם ישראל תפתח בחקירה על מקרה שקרה לפני 15 שנה? תעמיד לדין את מי שהיו אז חייליה אם יימצא בסיס לכך? תשלם פיצויים למשפחות ההרוגים?
      בוא נאמר שהיא לא עשתה זאת 15 שנים לאחר סברה ושתילה.


  5. ב- 22 באוגוסט 2010 בשעה 10:36 עבגד

    הטבח באמת לא קרה בהולנד.
    במובן זה נתניהו צודק, המציאות הבטחונית של מדינת ישראל עצמה אחרת באופן חריף מזו של הולנד. האיומים שעמם ישראל צריכה להתמודד אקוטיים יותר.
    ולראיה – האירוע החריף ביותר שקשור לצבא הולנד אירע בעת שתפקד ככוח מגן בארץ אחרת.


  6. ב- 23 באוגוסט 2010 בשעה 01:45 אלברט

    אני רוצה להגיב למשפט "למרבית המזל היוזמה לא הגיעה לכלל מימוש, ובכך נמנע מישראל להיות המדינה הראשונה שהעינויים יותרו בה בחוק"
    עם כל ההבנה לדאגה שלך לטוהר ספר החוקים, נראה לי יותר חשוב להזכיר שמאז אותה "רעידת אדמה" ישראל רק עידכנה קלות את נהלי העינויים ותו לא, וממשיכה להיות מהמובילות בעינויים בעולם. אם היית מציינת זאת יכולת לחדד את הנקודה של הפער בין ישראל להולנד שמתעמק כשמדגישים שפה לא רק שלא חוקרים ומעמידים לדין, גם כשיש כבר פסק דין מפורש מתעלמים ממנו.



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie