• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« לסגור את הפער
התלושים והעקורים קמים לתחייה »

הרוח הנושבת מ(ה)צמרת

6 בספטמבר 2010 על-ידי נעמה

כשדווח בזמנו על התכנית החדשה למורשת ישראל שמתכוון שר החינוך להכניס לכיתות היסוד, שבה ילמדו בין השאר פרקי אבות, יכירו את סידור התפילה ועוד – לא הצטרפתי להזדעקות הכללית, האוטומטית כמעט, נגד היוזמה. לא חשבתי שיש כאן משהו שצריך להתנגד לו באופן עקרוני  או כרפלקס מותנה. כך גם אמרתי לכתבת הארץ תמר רותם, שדיברה איתי במסגרת כתבה קצרה שפורסמה בגלריה אתמול. ללמוד פרקי אבות? אני בעד. לא נראה לי רע להכיר את התרבות היהודית, שהצמיחה נכסי צאן ברזל גם לתרבות העולמית. היא איננה קניינם של הדת או של הדתיים. שלא אסמיק מבושה, כמו שקרה לי, כשאקרא עורכת דין רבת מוניטין מספידה את השופט המנוח חיים כהן במילים “אהבתי את אדוני”. בלי להיות מודעת כלל להקשר של הביטוי הזה ועד כמה הוא לא מתאים. וגם ביקורת צריכה מסד. מה גם שרותם סיפרה לי שההיבטים ה”יהודיים” של תכנית הלימודים הזאת הוכנו ברוח פלורליסטית, על-ידי תנועת בתי המדרש.  ואולי הכי חשוב: כל דבר תלוי איך מלמדים. כאן אני קצת יותר ספקנית, אמנם, האם תתקיים הוראה ברוח פתוחה וביקורתית, בעיקר בחטיבת הציונות שצורפה. אם לשפוט על פי הרוח שנושבת מהצמרת של משרד החינוך, תרתי משמע, קשה להאמין שכך יקרה. יו”ר המזכירות הפדגוגית צבי צמרת מבקש לשכתב את ספר לימודי האזרחות, פורסם בשבוע שעבר. הספר ביקורתי מדי “כלפי המדינה”. הוא יוצר תחושה שהכול רע. בהזדמנות אחרת אמר, כך דווח, שהוא לא אוהב את הקביעה בספר שמאז הקמתה מפלה מדינת ישראל את אזרחיה הערבים. ככה זה, יש כאלה שקשה להם עם המציאות אז הם שוברים את המראה. גם לימור לבנת הגיבה באופן דומה כלפי מחאת השחקנים.

השאלה הראשונה ששאלתי את רותם, כשדיברה איתי ביום רביעי שעבר, היתה על חשבון מה באה התכנית החדשה. והתברר שזה לא בא על חשבון מקצועות אחרים אלא כתוספת שעות ותקציב. רצה המקרה ובדיוק באותו יום שבו התפרסמה הכתבה בישרה הכותרת הראשית של הארץ על כך שמשרד החינוך מעביר בחטיבה העליונה שעות ותקציבים מלימודי האזרחות ללימודי היהדות. מקצוע האזרחות – שקשה להפריז בחשיבותו בכלל ובישראל בפרט – יישאר קצוץ כנפיים. גם זאת יוזמה של צמרת (שעל פי הפרסומים הוא יהודי חילוני ששלח את ילדיו לבתי ספר דתיים, כדי שיקבלו את המטען של העגלה “המלאה”…). וזה, כמובן, כבר סיפור שונה לגמרי.

ובאמת, למה צריך אזרחות? מי צריך להכיר את מבנה השלטון בישראל? ללמוד דמוקרטיה? מה לצעירי ישראל ולהיכרות עם מושגי היסוד של המשטר? ישראל הרי דמוקרטיה מופתית ולא צריך כאן שום הבנה. דבק אזרחי? זה טוב לארה”ב. כאן הרי אין שסעים. או שמא יש כל כך הרבה מה לבקר שעדיף לא לתת את המסד שמאפשר ביקורת כזאת. חס וחלילה שלא יצמח לנו כאן דור שילמד להשוות; לעמת את המציאות עם הדגמים התיאורטיים; דור שיבין חירויות יסוד מהן; שילמד שהרוב לא יכול לעשות כל דבר למיעוט; שישאל שאלות; שיטיל ספק; דור של אזרחים, להבדיל מנתינים.

ממפגשי עם מורים לאזרחות בעבר התרשמתי עד כמה הם חוששים שהשיעורים שלהם ייחשבו ל”פוליטיים” בעיני המשרד. כידוע אין מִלת גנאי חמורה יותר. כאילו אפשר ללמד אזרחות בלי לגעת בנושאים פוליטיים. נניח, מעמדו של המיעוט הערבי בישראל, רחמנא ליצלן. אפשר להבין את הרתיעה בשני מישורים. מורים אכן צריכים להיזהר מאד לא להטיף אקס קתדרה לדעותיהם הפוליטיות. אבל אם הם מטפחים בכיתה אווירה מאפשרת ומכבדת כלפי הדעות כולן, ומקיימים דיון סובלני שבו הן התלמידים יכולים להתבטא בחופשיות ולבחון את עמדותיהם – מה טוב מזה? עוד יגדלו לנו צעירים פעילים ומעורבים. אבל אולי בדיוק מזה חושש משרד החינוך. מה שמביא למישור השני של הרתיעה: חס וחלילה שלא יתויגו על ידי משרד החינוך כבעלי עמדה פוליטית “בעייתית”. כאלה המדברים על זכויות אדם (זה היה הנושא שבו הם השתלמו אצלי). זה הרי נושא מסוכן, מי יודע לאן זה עלול להוביל. עדיף שיצמחו לנו מי שכותבים בתגובות לפוסט בבלוג אפרופו שחקני התיאטרון: “’אומן’ תהא עמדתו אשר תהא אשר מקבל שכרו מהמדינה מחוייב או לבצע את מה שמעבידו(המדינה) דורש ממנו לבצע או להתפטר מעבודתו למען יושרו האומנותי, חובותיו כעובד, ולמען פינוי הבימה הציבורית לעניינים בעלי משמעות באמת”.  ובא לציון, ולצמרת, גואל.

בינתיים משרד החינוך הסתייג חלקית מתכניותיו של העומד בצמרת הפדגוגית וביטל חלק מהקיצוץ. לפחות השנה. או רק בחלק מהכיתות או היחידות לבגרות. אבל הרוח הנושבת מ(ה)צמרת ברורה ומדאיגה.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות | מתויג אזרחות, דמוקרטיה, חינוך, יהדות, משרד החינוך, צבי צמרת | 12 תגובות

12 תגובות

  1. ב- 6 בספטמבר 2010 בשעה 22:07 יונתן אמיר

    הפיכת הפוליטי לכינוי גנאי הוא תופעה עצובה ומסוכנת. כתבתי השבוע כי מצער שבמקום לשמוח על בחירתם של חלקים גדולים בציבור, ואנשי תרבות ביניהם, לקחת חלק בדיבור ובמעשה בעיצוב החברה בה הם חיים, הפך המושג 'פוליטי' מזוהה עם משהו מלוכלך ולא ראוי, ואלו המבקשים לגעת בו מגונים כמי שפועלים משיקולים זרים ו"מזהמים" במעשיהם את התרבות.


  2. ב- 6 בספטמבר 2010 בשעה 23:59 יונתן אמיר

    הפיכת הפוליטי… היא, כמובן (ולא הוא).


  3. ב- 7 בספטמבר 2010 בשעה 00:43 אמדאוס

    מפחיד מאוד. ומיותר להזכיר איזה סוג של מדינות מנסות להכחיש את המציאות כדי להתאימה לאידאולוגיה הרשמית… ואף אחד לא מבחין בזה.


  4. ב- 7 בספטמבר 2010 בשעה 10:09 avgadyavor

    הפיכת הפוליטי למילת גנאי היא מעשה פוליטי מגונה.


  5. ב- 7 בספטמבר 2010 בשעה 12:10 עדי בן יעקב

    זה בסדר להכניס את חילו למערכת הלימוד אבל לא תפילת 18….
    אני עכשיו במגעים עם כבוד שר החינוך להכניס את פרק הסיום של הספר 1948 של בני מוריס כטקטס חובה במערכת החינוך…. ניראה את הליברליות הישראלית אם וכאשר זה יקרה..

    לא בטוח שגדעון סער והפקידים שלו יסכימו כי בני מוריס דבק באמת והיא לא תמיד נעימה לישראלים. אבל מה שבטוח? מעדלה ועד יוסי שריד הצווחות שוועתן תעלנה השמימה….


  6. ב- 7 בספטמבר 2010 בשעה 12:45 7.9.2010 « מה אני קוראת

    […] ספטמבר 7, 2010 בשעה 9:45 am | פורסם בכללי | להגיב נעמה כרמי תומכת באופן כללי בתגבור מתון של לימודי היהדות אך מצרה […]


  7. ב- 7 בספטמבר 2010 בשעה 13:13 גרי רשף

    מנסיון העבר אני יכול לספר שכששר החינוך יוזם יוזמות שכאלו- זה בעיקר לצרכי יחצ"נות וכותרות בעיתונים.
    תוכנית לימודים לא משנים על ידי הודעה של שר החינוך: יש צורך בתוכנית, תקציבים, היערכות, הכשרות.. וכי לאחר חופשת ראש השנה התלמידים יגלו שנוספו להם שעתיים במערכת? ומי ילמד את זה- המורה לאזרחות?
    מן הסתם, בהתאם לעונות השנה וחילופי השלטון, נזכה מעת לעת להודעות כנ"ל על כך שכל תלמיד יחוייב לבקר באתרי מורשת קרב, להיבחן בנושא מורשת רבין, לקבל שעה שבועית שתוקדש לתודעה דמוקרטית, תוכנית לימודים בנושא ערכים, בחינת בגרות חובה בתושב"ע, 10 דקות בתחילת כל יום בנושא מודעות חברתית, הכשרת מנהיגות צעירה למניעת אלימות וכו'; והכל בהצהרות הישר מלשכת דוברו של שר החינוך.


  8. ב- 7 בספטמבר 2010 בשעה 14:53 דובי

    עדי – למה רק את פרק הסיום ולא את כל הספר? ולמה דווקא 1948 ולא את הולדתה של בעיית הפליטים?

    ונעמה – http://dubikan.com/archives/89


  9. ב- 8 בספטמבר 2010 בשעה 04:40 shaultweig

    כנראה שאצל צבי צמרת נפל האסימון ,כנראה שהוא הקשיב לסמי סמוחה והבין שלא כל הנוצץ זהב. ההחסטוריה של מ"י עם המזרחים היא טעונה. הרבה סיפורים לא נעימים יצאו החוצה,הרבה מסמכים אחרים או שמוגנים בגנזך המדינה או שהושמדו.

    מספיק לא לקבל את הציונות כמערכת ערכים וזה לגיטימי ,כשם שלא כופים על אנשים לא לנסוע בשבת.חלק מחברי הנהלת הסוכנות חרוטים לדראון עולם.

    מסקנה : לא בוחשים במה שעלול להסריח יותר ויותר.


  10. ב- 8 בספטמבר 2010 בשעה 13:49 סמולן

    שאלה לעדי בן יעקב… מה כל כך חתרני, אפל, אנטי ציוני, בפרק הסיום של "1948" ? עד כמה שאני יכול לשפוט, מדובר בצידוק שיטתי של הנכבה.


  11. ב- 17 בספטמבר 2010 בשעה 01:45 schmuckupation

    דובי, הייתי שמח אם היית מזכיר גם את בעיית הפליטים היהודים אם אתה כבר בשוונג של האזרח האחראי והאיכפתי….
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91

    גרי,
    זה נכון ששרי חינוך ובכירים במשרד עושים הכל כדי שייצאו לנו רובוטים חסרי יכולת חשיבה מזה שנים. אני לא בטוח שיוזמנות אלטרנטיביות יראו נתונים מעודדים יותר בעוד דור…(בהשוואה למשאבים וזמן)

    נעמה, אני חושב שאם היית בקיאה בעובדות ויודעת מה אדם שמסיים את התיכון יודע מהתנ"ך ומהמורשת היהודית היית מזדעזעת. מציע שתעברי על התכנים הנלמדים בבחינות לתנ"ך ותגלי איזה פערים יש בין מה שהדור שלנו יודע מבית הספר לבין הדור הזה.

    ולגבי אזרחות ורמת מעורבות חברתית- לדעתי זה לא כל כך עניין של בית ספר ויותר חינוך מהבית.


  12. ב- 17 באוקטובר 2010 בשעה 13:51 הרופא כאל. הדרך. פייס. ומינהלות « קרוא וכתוב

    […] שלי באוניברסיטה הגיע מכתב סרקסטי מצבי צמרת, בתגובה לפוסט הזה. ליוו את המכתב שני דפים מודפסים שכותרתם ציינה כי מדובר […]



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie