זהירות מיוחדת נדרשת מן התקשורת בבואה לצלם ולראיין ילדים. שתי המערכות הנורמטיוויות שאליהן כפופים עיתונאים – המשפטית והאתיקה העיתונאית – קבעו כללים מיוחדים וחמורים במיוחד בכל הקשור לחשיפת ילדים בתקשורת. העיקרון המנחה הוא כי טובתו ושלומו של הילד מועדפים על פני כל עיקרון וערך אחר. “גורלה של הילדה, טובתה ובריאותה הנפשית, עדיפים במקרה זה על זכותם של כלי התקשורת לדעת ולהודיע לציבור” (השופט אלון, בג”צ 243/88). המועצה לשלום הילד יחד עם מועצת העיתונות בישראל הוציאו בזמנו ברושור בנושא חשיפת ילדים בתקשורת, המפרט את ההנחיות הרלוונטיות. ככלל, קיים איסור לפרסם צילום או פרטים מזהים אחרים של מי שטרם מלאו לו 14 שנים, בנסיבות העלולות לפגוע בשמו, בפרטיותו או ברווחתו, אלא בהסכמת הוריו או אפוטרופסו ואם קיים עניין ציבורי בפרסום המזהה ובמידה הראויה (סעיף 10.א לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות).
מעל לכל ההוראות הנ”ל, מרחפת זכות היסוד המוקנית גם לילדים: הזכות לפרטיות.
אך מה קורה כאשר המפירים את זכותם לפרטיות, החושפים אותם לעדשת המצלמה או לכל עין סקרנית בעיתון אינם העיתונאים אלא ההורים עצמם? אלה שכביכול מורשים לעשות זאת?
אינני צופה ב’מחוברים’ ולא קוראת את דנה ספקטור. יש גבול לכמה נמוך אפשר לרדת ולבזבז את הזמן. אבל הבאזזז לא פסח גם עלי. הימנעות מכל פיסת מידע על התכנית המדוברת ועל נישואיה של “העיתונאית” הכוכבנית נהפכה לאחרונה למשימה קשה במיוחד. במיוחד כעת, כשאני מרותקת לבית למשך כמה שבועות. פה איזה אייטם אצל גיא פינס בזמן הכנת ארוחת הערב, שם ראיון בווינט עם “אשתו של”. שיתוף פעולה עם מכונת היחצ”נות המשומנת, והצטלמות בפוזות אה-לה mad man לתמונות שער של ירחונים זה חלק מהמשחק. כשזה נעשה על-ידי מי שמציגה את עצמה כמתנגדת לתכנית (כלומר, להשתתפותו של בן זוגה בה) זה נהפך למגוחך מה, אמנם. כשאחרת מתלוננת על כך שאנשים מרשים לעצמם להעיר לה הערות על חיי הנישואים שלה – אחרי שחשפה כל פינה מוצנעת שלהם קבל עם ועדה מעל המסך הקטן – נו, טוב.
אבל המטריד באמת הוא שיש ילדים בתמונה. תרתי משמע. שהוריהם חושפים אותם כחלק מחייהם, בטור בעיתון או פשוטו כמשמעו אל מול המצלמה. חלקם הרבה מתחת לגיל הסכמה כלשהו. אינני עוסקת כעת בפן המשפטי כלל, אלא בפן הנורמטיווי והמוסרי. לילדים תמיד יש פוטנציאל לסבול מהבחירות של הוריהם. החל מהיכן יגורו וכלה בלאיזה גן יילכו. מה שיותר קשה לקבל הוא את הפיכתם של הילדים האלה לילדי הבאזז. הדריסה של פרטיותם וצנעת חייהם בשם תשוקת הוריהם להיות לסלב. רוצים להתפשט מול פני כל האומה? “ללכת עד הסוף”? be my guest; אעביר ערוץ. את הילדים השאירו מחוץ לפריים.
עוד: שלוש הערות על פרטיות
קרוא וכתוב 
אני מסכימה עם כל מילה שלך.
האמת היא שזה לא יאומן. הבעיה גם קיימת בסודיות רפואית , כיוון שאנשים עושים בדרך כלל הכל אבל ממש הכל בכדי להכנס לעיתון / טלויזה / מקומון ובלית בררה גם לבלוג זה משהו( עיני ערך ספקטןר) יש להפוך את החסיון לבלתי הדיר. כלומר הסכמת ההורים לא רק שלא תאפשר פרסום אלא שתחשב לעבירה פלילית.
יפה כתבת
http://itamarzo71.wordpress.com/2010/10/21/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d/
מסכים עם כל מילה.
נדמה לי שזה חלק ממהלך כללי שעוברת החברה בדרך להשלמת טישטוש התחומים בין המציאות (קרי החיים) לבין המדיום. בעוד שפעם הקולנוע והטלויזיה ביקשו לחקות את החיים, היום הגבולות ביניהם כל כך מטושטשים (אם הם קיימים בכלל) עד שהחיים מבקשים היום לחקות את המדיום. לחיים המדומים הללו קוראים 'ריאליטי' והוא הכי אמיתי שיש. לכן גם הורים מרגישים 'שכאילו' לגיטימי לפגוע בפרטיות ילדיהם בלי לשאול את פיהם (עייני ערך 'סופר נני' ודומות לה).
ועדי קצת נסחפת בסוף, הלא כן?
איך את יודעת שכל פרט מחיי הנישואין שלה נחשף אם את לא צופה בסדרה? איך את יודעת שההיא נרמסת על ידי בעלה, אם את לא צופה בסדרה? איך את יודעת שהילדים בכלל משתתפים בסדרה, אם את לא צופה בה? תני לי לנחש – משיחות המסדרון בהן את משתתפת. אין ספק – מדובר במקור רציני מאוד לגיבוש תיזה.
בתור ד"ר לפילוסופיה, או איזה תואר אחרת שהדבקת לעצמך, את לא מי יודע כמה חזקה בלוגיקה. מקווה שאין לך סטודנטים, אחרת אלוהים ישמור. לוגיקה היא לא הצד החזק שלך, מסתמן שגם במחקר את לא מצטיינת וגם לא באיסוף עובדות. ועל הכתיבה הטרחנית שלך באמת שאין הרבה מה להוסיף.
ואם היית צופה בסדרה היית מבינה שחוץ ממך, בערך כל אדם שאינו ניזון רק מדלק השנאה חושב שמדובר בסדרת מופת ישראלית. נכון זה לא קונצרט בארטה ולא סרט דוקומנטרי על מאבקן של בלוגריות מתוסכלות רגשית להשיג תשומת לב, אבל משהו שמתקרב לזה. את אישה פתטית. אם דנה ספקטור היא "כוכבנית" בעינייך, מה את בעיני עצמך? בעיניי את סתם מרשעת.
'כל אדם שאינו ניזון רק מדלק השנאה חושב שמדובר בסדרת מופת ישראלית'
LOL.
את אמיתית?
כמו שכתבתי אצל איתמר, הבעייה שלי היא לא עם הגברת ספקטור – אנשים טיפשים שמוכנים להזנות את עצמם ולהרוס את היקירים להם תמיד יהיו כאן – אלא כלפי ידיעות אחרונות. אין שם צדיק אחד, או סתם אב לילדים, שיכול להפגין רגישות ולהפסיק את הדבר הזה?
הכינוי המסוים שבחרת לך מטריד. גורם לי לתהות מי אתה – כי אתה בהחלט מרפרר פה ליודעי רכילות.
זה לא קשור ישירות לספקטור או שריג או מירי חנוך – או להורה אחר שחשף את ילדיו אצל סופר נני או באמא מחליפה – אלוהים יודע שיש כבר הרבה אפשרויות. זה עניין עקרוני, ומובן שאת צודקת.
צריך להגן על הילדים שלנו מפנינו כי אנחנו חברה ילדותית שלא לוקחת בחשבון השלכות אפשריות של בחירות מטופשות של הורים על הילדים.
מצד שני, קיים סיכוי מסוים שהעולם הולך לשם – לחשיפה מלאה של כולם כל הזמן. זה די מפחיד.
תראי: אי אפשר לכתוב:
אינני צופה ב’מחוברים’ ולא קוראת את דנה ספקטור. יש גבול לכמה נמוך אפשר לרדת ולבזבז את הזמן.
ובאותה נשימה לכתוב: פה איזה אייטם אצל גיא פינס בזמן הכנת ארוחת הערב, שם ראיון בווינט עם “אשתו של”
צר לי, זה לא מסתדר. אייטם בגיא פינס זה הדבר הנמוך ביותר, והבזוי ביותר שיש. הרבה יותר מלראות 'מחוברים'.
(ולעצם העניין: את צודקת).
מחוברים היא בוודאי הברקה, ועדיין היא יכולה להיות, ובטוח מהווה, גם פגיעה בילדים. למעשה, בהתחשב במה שנראה כמו אישיות גבולית לפחות אצל חלק מהאנשים שם – בלי שמות, אבל נראה שיש קשר בין קיום של שריטה לפומביות ועצם הליהוק לסדרה – אז גם אצל המבוגרים. דווקא מעצם הברק הזה של הסידרהעולה החשש שצברי ושות' הגיעו למקומות שרגל אדם לא דרכה בהם קודם, או לפחות לא עם מצלמה, וכמו בכל תגלית קולוניאליסטית, הילידים המקומיים שילמו איזה מחיר.
מזדהה מאוד עם מה שאמרת. שתי הערות – לדעתי חוק הנוער מדבר על קטינים, כלומר עד גיל 18 ויום ולא עד גיל 14. בנוסף, מה שהיה מביך מאוד הוא ההתחסדות של חלק מהאנשים שמכרו את נשמתם למצלמה ואז התחילו לדאוג ל"פרטיות" שלהם. די נלעג לדעתי.
בסעיף 10 של תקנון האתיקה של העיתונות המוזכר בפוסט, יש הבחנה בין קטינים עד גיל 14 לבין גילאי 14-18 שלא נכנסתי אליה. בפוסט ציטטתי את סעיף 10א', המתייחס לקטינים עד גיל 14. סעיף 10ב' מתייחס לגילאי 14-18, כשההבדל הוא שלא נדרשת הסכמת ההורים. כל שאר התנאים נדרשים. כאן