אי אפשר להגיד על ההחלטה להוציא סוף סוף את יגאל עמיר מהבידוד שבו היה מצוי שנים ארוכות בכלא שהיא בעִתה, כי היא הרבה יותר מדי מאוחרת. אבל זאת החלטה שיש לסמוך עליה את שתי הידיים ולברך עליה. כליאה בבידוד היא פגיעה בזכויות אדם ומהווה צורה אכזרית במיוחד של ענישה. היא גורמת הן להפרעות גופניות הן להפרעות נפשיות שעלולות להיות ארוכות טווח. יש לזכור שאין להעניש אסירים מעבר לעונש שהושת עליהם בעצם שלילת החירות שבמאסר. וזה חל גם על רוצחי ראש ממשלה.
לא כך חושבת מפלגת מרצ, המפלגה הנאורה שבאג’נדה שלה זכויות האדם מופיעות די גבוה. לפחות ביומרה. מרצ – המפלגה שהביאה לכם את החוק הפרסונלי של שלילת אפשרות החנינה מיגאל עמיר – מכה שנית. המזכ”ל שלה, דרור מורג, שכשחגי עמיר השתחרר מהכלא אחרי קרוב ל-17 שנים הצהיר “בכל רגע בחיים נזכיר לו מה עשה”, פלט היום את האמירה הבאה, שהתפרסמה רשמית בדף הפייסבוק של המפלגה:
מדובר בהחלטה שגויה ומקוממת שנועדה להעביר מסר סלחני כלפי רוצח ראש הממשלה, שמעולם לא הביע חרטה על מעשיו. עמיר הוא רוצח נתעב ומסוכן שלא ראוי להקלה בעונש והוא עשוי לנצל את מפגשיו עם האסירים האחרים כדי להמשיך ולהפיץ את משנתו הרצחנית.
תודה, מרצ, שאתם מאשרים שוב שזכויות אדם בעיני יותר מדי אנשים וארגונים, ודאי מפלגות – הן עניין פוליטי במובן הרע של המִלה. כזה שהיחס אליו הוא אינסטרומנטלי, על פי עמדותי. כשהן נשללות מהמקורבים לי בדעותיהם – אצעק חמס. כשהן נשללות מאויבי הפוליטיים – אצדיק את הפגיעה ואקרא להמשיך את שלילתן. אנחנו בהחלט יודעים ממי עלינו להתיירא, כפי שכבר כתבתי בעבר.
ותודה אמיתית, ללא ציניות, לרופאים לזכויות אדם, שמן הצד השני ממשיכים לעמוד על העקרונות האוניוורסליים של זכויות אדם, וקראו כבר בעבר להוציא את עמיר מבידוד ולהפסיק את הפרקטיקה הפוגענית הזאת.
עוד בנושא:
לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים
קרוא וכתוב 
יפה דרשת. הלאה ההומניזם הסקטוריאלי.
מזכיר לי איך שולמית אלוני דרשה להרוס את בית משפחת גולדשטיין לאחר שהתנגדה להרס בתי מחבלים. כמו שלא אמר פעם ביבי, השמאל הציוני שכח מזמן מה זה להיות שמאל. ואולי הוא לא היה סגור על זה מעולם.
אכן צודקת!
כמה פשוט ככה צודק. צריך להזכיר שגם בוענונו התעללו באופן דומה.
הכל נכון, ומוזר מכל שגם כאשר מעירים להם על כך, כמו שעשית כאן, הם לא מבינים מה לא בסדר.
והשיטה הזו שבה מתייגים אדם כמפלצת וכך ניתן לשלול את זכויותיו? מאוד משונה. אולי צריך חוק יסוד זכויות המפלצת, כדי לסגור את הפינה הזו סופית.
+1 to the comment by ronni!
בתהלים יש פסוק האומר: "עת לעשות לה', הפרו תורתך", והתלמוד דורש את הפסוק כדי לפסוק הלכה לפיה מותר במקרים קיצוניים להפר את התורה.
ראוי הוא יגאל עמיר וראוי המעשה שעשה שיפרו בגינם את השוויון בפני החוק ואת האוניברסליות של זכויות האדם.
רוצה לחזק את מה שאמרו מעלי. בושה למרצ שאפילו המזכ"ל שלהם לא מבין מה הבעיה בענישה באמצעות בידוד. עאלק שמאל.
אגב, עדכון: דעה הפוכה פורסמה בשמה של זהבה גלאון, גם בפייסבוק של מרצ.
מסכים.
יש לעדכן, שיו"ר המפלגה זהבה גלאון הביעה עמדה מנוגדת לזו של המזכ"ל.
נעמה, הערתי בדף האמור דקות לאחר פרסום הסטטוס, בנוסח הבא: "החזקה של כל אדם בבידוד לתקופה ממושכת אינה עולה בקנה אחד עם שמירה על כבוד האדם. היא מנוגדת לכאורה לסטנדרטים המקובלים בדיני זכויות האדם הבינלאומיים שישראל מצופה לפעול לפיהם. כך ביחס לאסירים פלסטיניים או ישראלים, גנבים או רוצחים. כחבר המפלגה, אני מתנגד לעמדה שהוצגה.". אני בוחר לשאוב עידוד מכך שהרוב המכריע של המגיבות והמגיבים התנגדו לסטטוס.
מסכימה מאוד, כשמאלנית. ואלה אותם אנשים שידקדקו בכל סעיף ותת סעיף של התנהלות הרשויות כלפי אנשים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, אבל יעצמו עיניים מול הקריאות המתלהות שעדיין נשמעות מאותו הצד לעונש מוות ליגאל עמיר (שלא לדבר על ההטפה להריגה ללא משפט ושאר פרקטיקות מתלהמות).
מסכים עם המסר, עם המהות ועם הסגנון.
מצטרפת למחזקים ולמסכימים. זכויות אדם אוניברסליות – לכל אדם.
הסטאטוס של יו"ר המפלגה הסוציאליסטית :
"הי זאת שלי. הוצאתו של יגאל עמיר רוצח ראה"מ רבין מהבידוד והבאתו בקהל האסירים האחרים מותירה טעם מר. הוא לא אסיר רגיל, והפשע שביצע לא היה מעשה רצח פלילי אלא ירי אל לב ליבה של הדמוקרטיה ונסיון של אזרח אחד לסכל מהלך מדיני של ממשלה נבחרת באמצעות רצח ראש ממשלה נבחר. הקלה בתנאיו היא לא בגדר הפגנת אנושיות לאסיר רגיל, אלא, למרבה הצער, טשטוש נוסף של ארוע נורא שצריך להיזכר באופן נוקב וחד בהיסטוריה של מדינת ישראל."
אין דרך הרבה יותר ברורה לכתוב שהיא לא מכבדת את שלטון החוק וכללי הדמוקרטיה.
השתיקה פשוט משגעת אותי.. למה קול כמו של הכותבת (נעמה) כ"כ לא שגרתי וכ"כ חלש? מדובר בעוד הצהרה חמורה. בשבוע שעבר היא הצדיקה אלימות של אזרחים, במקרים בהם הם מרגישים שהמשטרה פועלת נגדם בדקך לא חוקית. כלומר שאם הם התחילו, מותר לקחת את החוק ליידים.
וכמעט כולם שותקים, כך שאח"כ יגידו שזה לא קרה.
נאה דרשת. התרבות הפוליטית בישראל רחוקה מלהיות דמוקרטית.
במקום להתנקם ברוצח בצורות אנטי דמוקרטיות, מגיני הדמוקרטיה מוזמנים להוקיע את המסיתים לרצח ומחרחרי האלימות, שיושבים היום בממשלה ובמועצת יש"ע.
ואם הם חוששים להתנפל על החזקים ומעדיפים להתנכל למי שכבר חסר אונים בידם, הם מוזמנים לפחות לארגן טקס זיכרון בעל משמעות.
תרגיל אתי-מחשבתי לתומכים בהוצאתו של יגאל עמיר מהבידוד בשם העיקרון המקודש של זכויות אדם לכל אחד בכל מצב ללא שום סייג: עליכם לבחור בין שתי אפשרויות: 1. יגאל אמיר יצא מהבידוד ויהנה ממלוא זכויותיו אך בו זמנית האדם הקרוב והאהוב ביותר עליכם יתעוור. 2. יגאל עמיר ימשיך להנמק בבידוד והאדם הקרוב והאהוב ביותר עליכם ינצל וימשיך לראות 6:6 עד סוף ימיו…. בהנחה שאתם שפויים ובחרתם באפשרות השניה הוכחתם בכך שהעקרון המקודש שבשמו אתם מבקשים להגן על זכויותיו של עמיר איננו מקודש ואבסולוטי כלל ולמעשה אתם מוכנים לוותר עליו ללא היסוס ולהחריג אותו ברגע שמדובר בטובתו האישית ובגורל יקירכם האהוב מכל. בהינתן שאלו פני הדברים עליכם להשיב מדוע ראייתו של יקירכם היא עילה טובה יותר להחרגת הערך המקודש לעומת העילה האחרת – הנזק האדיר שגרם יגאל עמיר לדמוקרטיה הישראלית, הכתם על ההיסטוריה שלנו כאומה והתוגה הקיומית שהשית על לפחות מיליון ישראלים מעבר לחיי האדם שנטל ככל רוצח אחר…
האם הכנסתו של עמיר לכלא לא פוגעת בזכויות האדם שלו?
ברור שכן, אבל לא ניתן להעניש בן אדם על פשע בלי לפגוע בזכויות האדם הבסיסיות ביותר כמו למשל הזכות לחופש.
אז למה לפי אותו הגיון אסור להכניס אותו לבידוד לכל חייו גם אם זה פוגע בזכויות האדם שלו.
אני לא רואה שום בעיה שעמיר יהיה בבידוד כל חייו, בהתחשב בפשע שעשה והוא נטילת חיים של אדם אחר, אבל אני לא דגמה מכיון שאני לא עסוק באובססיה להראות כמה אני יפה ומוסרי.
ומה עם שוויון מול החוק? או שנטילת חיים מזכה בצינוק או שלא. עדיף שלא. אבל מה אני מבין, אני לא עסוק בלזלזל במניעיהם של אחרים ובדוגמטיות ממלכתית מעושה
[…] איתם. מרגע שיש לו כוח הוא מתעלם מהליכים דמוקרטיים או מצדיק את שלילת זכותם של אחרים בדיוק כמו אלה שהוא מלין עליהם. נשארנו, אפוא, עם מאבקי […]