• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« מעשה בחותמת. ובמרשם.
לעלות על המזרן »

לפרוש את המזרן

30 באוקטובר 2015 על-ידי נעמה

אמרה שגורה היא בפי מתרגלי יוגה ותיקים, שהאסאנה (תנוחה) הקשה ביותר היא לפרוש את המזרן. רוצה לומר, להקים את עצמי ולהתחיל באימון. המזרן עומד לו מגולגל בפינה, ממתין לי. ואני – דוחה. חם, קר, אין מספיק זמן, אני רעבה, אכלתי עכשיו…

לפני זמן מה עשיתי “ויתחכמה לו”. כלומר, ויתחכמה לי. החלטתי לפרוש את המזרן. כל הזמן. להשאיר אותו פרוש. המחשבה הזאת עלתה בי מזמן, אבל גם היא נתקלה בתירוצי התודעה: זה תופס מקום, זה יצבור אבק, הכלבה תהפוך את זה למזרן שלה… וזה לא יעזור, כמובן.

בסוף עשיתי. מקום האימון קבוע ממילא, יישאר שם המזרן פרוש. נזכרתי במגבת המזרן שקניתי לפני עשור בבוסטון, כשתרגלתי יוגה בסטודיו ביירון באפטיסט, שם האימון מתקיים בחימום של כ-30 מעלות (לא, לא ביקראם, אבל יוגה בחימום). ופעמים רבות היה צורך לפרוש מגבת על המזרן כולו כדי לספוג את הזיעה הנוטפת ובעיקר כדי למנוע החלקה עליו. כעת פרושה המגבת על המזרן לצורך ענייני אבק ים תיכוני. אותה אפשר לכבס בקלות.

2015-10-30 10.46.46זה כמובן לא באמת פתרון לקושי לפרוש את המזרן, אמרתי לעצמי. שהרי מדובר לא בקושי לפתוח את המזרן המגולגל אלא בעצם ההחלטה להתחיל באימון. עכשיו. לא אחר כך. אבל ראי זה פלא: זה עזר! יש משהו במזרן הפרוש כל העת, שמקל על להתחיל להתאמן. משהו מזמין יותר. כמו אומר לי: אני פה. כשתרצי. כשתצטרכי. כשאני נקראת אל הקול הפנימי להתאמן הוא כבר שם, ממתין לי. בין אם לאימון שגרתי של בוקר או אחה”צ, בין אם לכמה תנוחות בין לבין. להמריץ את עצמי בכמה ברכות שמש, לשחרר את הגב או להירגע לפני השינה בתנוחות הפוכות, לחזור לילדה שבי ב-happy baby, או פשוט לשכב בשוואסאנה ארוכה.

אין צורך אפילו בחדר משלי. רק בפינה משלי. מקום שמעצם המזרן הפרוש בו נוצר רוגע. שמאפשר שקט ומרכז. להניח את הגוף. להניח לכל השאר.

עוד בנושא:
התקרבות צלולה

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות | מתויג אימון, אסאנה, יוגה, מזרן, תודעה | 3 תגובות

3 תגובות

  1. ב- 1 בנובמבר 2015 בשעה 16:39 deadweatherman

    רעיון מקסים בפשטותו. עכשיו רק נשאר לכבות את המחשב, הדלוק תמידית. תודה.


  2. ב- 5 בנובמבר 2015 בשעה 13:00 לעלות על המזרן | קרוא וכתוב

    […] הקודמת, לפרוש את המזרן, כתבתי על הקושי להתחיל באימון. להביא את עצמנו להתאמן. […]


  3. ב- 13 בנובמבר 2015 בשעה 12:23 המזרון התומך | קרוא וכתוב

    […] בנושא: לעלות על המזרון לפרוש את המזרון התקרבות […]



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie