Posted in חוק ואתיקה, מדיה, tagged אתיקה עיתונאית, בג"צ, בחירות מוניציפליות, גאולה אבן, הלכת דרעי פנחסי, סבירות, רשות השידור on 25 באוקטובר 2013| 3 Comments »
1. סבירות נוסח בג”צ
לפי רוב שופטי בג”צ, בפסק דין שניתן זמן קצר לפני הבחירות המוניציפליות, סביר לאפשר למועמד לראשות עיר שהם מדיחים להתמודד שוב בבחירות; אך אם ייבחר שוב – יוכלו לשוב ולהדיח אותו אם מועצת העיר לא תעשה כן. אין ספק, סבירות במיטבה. אולי תחליטו שם: אם אתם מאפשרים מראש לבוחר לתת את פסק דינו הדמוקרטי בנסיבות אלה, מי אתם שתתערבו בו לאחר מעשה?
Posted in חוק ואתיקה, tagged אל תהי צדיק הרבה, בג"צ, בית משפט, מיכאל קולהאז, קהלת on 21 בספטמבר 2013| 7 Comments »
במגילת קהלת שנקראה היום, שבת חוה”מ סוכות, מופיע המשפט שחלקנו מצטטים בהנאה לא מוסתרת: “מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע”.
אלא שלמשפט יש המשך. הפסוק המלא הוא: “וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע.” (קהלת ג, טז). זה כבר פחות מהנה. מילא המשפט; רובנו יודעים ומכירים בכך שמשפט אינו ממצה צדק; שלעיתים הוא אינו משיג אותו כלל; ושבבתי משפט לא תמיד נעשה צדק ויש יאמרו שנדיר שנעשה. אבל גם הצדק עצמו? הוא מקומו של הרָשַׁע? הכיצד?
הפסוק התנ”כי יוצר למעשה הקבלה בין משפט לצדק. ולאו דווקא, או רק, מבחינה זאת שמשפט משמעו צדק. אלא, גם, שצדק משמעו משפט. והנה, אכן, המונח האנגלי Court of Justice אינו למעשה אלא ‘בית משפט’. ה-(International Court of Justice (ICJ אינו אלא בית הדין הבינלאומי. ולא, כפי שהשתרשה טעות התרגום, “בית הדין הבינלאומי לצדק”. וכן, גם בג”צ שלנו, ה-High Court of Justice, הוא למעשה בית המשפט הגבוה. המונח ‘צדק’ התוסף אליו כטעות תרגום של מי שאינו בקיא במינוח האנגלי. ומאז מעורר בנו ציפיות, לעיתים ציפיות שווא, שבבג”צ ייעשה צדק. הרי השם מחייב…
ואם צדק אינו אלא משפט, או מעשה המשפט, הרי אז גם שם, אכן, מקום הרָשַׁע.
ואולי אפשר לתת פרשנות אחרת. כזאת האומרת שגם בצדק במשמעות המועדפת עלינו – לא כסינונים למשפט אלא כערך שאנו חותרים אליו, מבקשים אותו, רודפים אחריו – יש רֶשע. ורשעים מוצאים את מקומם שם. כמו בכל מקום. כי שום דבר אינו זך, טהור ונקי. כל דבר אפשר שתימצאנה בו שתי הפנים. כל מה שאנו שולחים בו ידנו, מבקשים להשיגו, מתלכלך מטבע הדברים. יחד עם ידינו. באינטרסים, במחיר שאנו ואחרים משלמים עבור השאיפה להשיגו וניסיון מימושו.
ביטא זאת היטב היינריך פון קלייסט במשפט הפתיחה של הנובלה המופתית שלו ‘מיכאל קולהאז’: “בעולם היו מזכירים את שמו לברכה, אלמלא הפריז על מידה טובה אחת וקלקל בה. כי רגש הצדק שבו, עשה אותו לגזלן ורוצח".
או כפי שמנסח בתמציתיות מופלאה ספר קהלת (ז ,טז): “אַל-תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה”.
Posted in חוק ואתיקה, tagged אתיקה רפואית, בית חולים כרמל, חוק זכויות החולה, חינוך רפואי on 12 בספטמבר 2013|
תמיד התרשמתי, כשהגעתי לביקורות, מהמודעה במעלית המזכירה לחברי הצוות הרפואי לכבד את פרטיותם של המאושפזים ולא לשוחח אודותיהם במקומות ציבוריים. גם חוק זכויות החולה (או גרסה של מגילת זכויות החולה, הנראית בתמונה וצולמה שם), תלוי שם בכל מחלקה. נו, אז תלוי. יש מחלקה (מח’ הביקורות שלי), שבה הערכים המגולמים בחוק הם נר לרגליהם של הרופאים/ות והאחיות, המטפלים בחולים באנושיות, בכבוד ובחמלה. ויש מחלקה… שלא נדע איך הערכים, האתיקה הרפואית והחוק הם למרמס בה ברגל גסה. באופן שקשה להאמין שמתקיים בתחילת המאה ה-21. באותו בית חולים עצמו. לא שזה חדש או מפתיע, שמנהל/ת המחלקה הוא הקובע את רוח המחלקה. ואין מה להכביר מילים על האמרה הידועה הכרוכה בדג וראש.
סוף עשרת ימי תשובה. אולי זמן לחשבון נפש. מה קרה לחינוך הרפואי, בדרך מהפקולטה למחלקה. ובעצם, ברור כל-כך מה קרה.
רפואה היא מקצוע היררכי והוא נלמד בעיקר דרך התנסות; כשהסטודנט, הסטאז’ר והמתמחה הם סוג של “שוליות” הלומדים את עבודתם תוך שהם מתבוננים בעבודתם של הבכירים מהם, ומוכשרים על-ידם בשטח. מי שנותן לרופאים את החינוך הרפואי האמיתי שלהם אינם המרצים באוניברסיטה אלא הרופאים הבכירים שאצלם הם מתמחים. ומנהלי המחלקות. ראו לעיל.
לכירורגים, אין ספק, תמיד תהיה יותר עבודה מלפילוסופים. אבל אולי לאחרונים יש מה לתרום בתחום החינוך הרפואי. כי מה שברור הוא שעבודה מעמיקה חיוני שתתבצע שם. ובאופן אחר.
המשך אולי יבוא. אבל לא בערוץ של הבלוג.
עוד בנושא: רוצה את הדרכון (הבריא) שלי בחזרה
חתימה טובה.
Posted in זכויות אדם, חוק ואתיקה, tagged בית המשפט העליון, הלכת לוכנר, זכויות כלכליות וחברתיות, זכויות קוגנטיות, חוקי מגן, שבת, תחבורה ציבורית, תל אביב on 14 ביולי 2013| 1 Comment »
הדיון המהותי שהתפתח בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בדבר פתיחת סופרמרקטים בתל אביב בשבת הוא מעניין מבחינה זאת שדי לראשונה, נדמה לי, נשמעים קולות מגוונים ב"שמאל" החילוני התומכים ברעיון של יום מנוחה שבועי מטעמים של זכויות סוציאליות. רעיון שברוב העולם השמאל תמיד נאבק למענו. ואילו כאן השתלט – בשם המאבק בכפייה הדתית או במסווה שלו – הרעיון הלקוח דווקא מבית המדרש הליברטריאני, של חופש מוחלט לעשות כרצוננו בכל רגע ואיסור על הרשויות להתערב בו; ולא חשוב איזה מחיר משלם על כך הזולת. של קדושת הקניות המחייבת שהכול יהיה פתוח כל הזמן, לפחות בק"ק תל אביב, המדינה העצמאית.
Posted in חוק ואתיקה, מדיה, tagged אתיקה עיתונאית, גאולה אבן, גדעון סער, ידיעות אחרונות, רשות השידור, תקשורת on 24 במאי 2013| 2 Comments »
כתבתי כבר פעמיים על הקושי האתי שמולו ניצבות גאולה אבן ורשות השידור. בפוסט שני גוונים של אפור (מתי גילוי נאות אינו מספיק), שנכתב אחרי שהיא נאלצה לעשות גילוי נאות בשידור חי על הקשר העז והאישי שלה, במילותיה, עם גדעון סער. ולפני כן בפוסט בשביל זה יש כללים, שהתייחס לתגובה הלא מספקת של רשות השידור בתחילת הפרשה, כשמדובר היה בהגשת משדר הבחירות על-ידי אבן. ולכך שבדיוק בשביל מקרים כאלה יש כללי אתיקה ואין זה נכון "לסמוך" (על אבן) או "לחכות" שתתעורר בעיה.
Posted in חוק ואתיקה, מדיה, פמיניזם, tagged הטרדה מינית, חזקת החפות, חנוך מרמרי, משפטיזציה, עבירות מין, עמנואל רוזן, פייסבוק, רביב דרוקר, רוגל אלפר on 6 במאי 2013|
1. (א) כפי שכתבתי מיד עם תחילת הפרשה, אין שום חובה להתלונן במשטרה על הטרדה מינית כדי שהיא תטופל על-ידי המעסיק. החוק קובע את חובתו לעשות זאת באופן נפרד. למעשה ערוץ 2 טיפל בכך כאשר פיטר את עמנואל רוזן בעבר, עוד מידע שמשום מה מתגלה לעיני הציבור רק בעקבות התפוצצות הפרשה. ערוץ 2 לא עשה זאת על סמך "שמועות" אלא על סמך מידע, תוך קיום הליך שבו נמסרה הן גרסה של הנפגעת הן של רוזן (כך על פי הדיווח בידיעות של שבת). לו רוזן היה סבור שההליך לא היה תקין או שנעשה לו עוול – הוא היה מן הסתם תובע את הערוץ. השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, ציינה אף היא בתוכנית 'תיק תקשורת' שהחוק אינו מחייב תלונה במשטרה. ועוד דברים חשובים. רוזן נמצא כיום בחופשה או השעיה מתוך אותה חובה בדיוק של המעביד לברר מידע המגיע אליו. תא העיתונאיות פנה למנהליו של רוזן בערוץ 10 עם החומר הרב שברשותו, בדיוק כפי שהיה עליו לעשות, כמו גם מאוחר יותר לראש אגף החקירות במשטרה, בבקשה שזאת תפתח בחקירה. המשטרה גם לא צריכה לקבל תלונה כדי לפתוח בחקירה במקרה של חשד לעבירה פלילית אם יש. בסופו של דבר, כידוע, היא נפתחה.
(ב) יצירת סביבת עבודה נקייה מהטרדות איננה עניין למשטרה! למרות שחובתו של המעביד ליצור אותה מעוגנת כיום בחוק והוא חשוף לתביעה (אזרחית) היה ומעל בה. ניתוב הכול לתלונה במשטרה ימקד את השיח בשאלות אחרות, אבל לא יביא לסביבת עבודה כזאת. אנחנו מוכרחים לחזור ולהבין שיש גם נורמות שאינן משפטיות. ושצדק אינו נעשה רק בבית משפט (הציניקנים יאמרו ששם הוא בדרך-כלל לא נעשה). כאילו מדובר בעניין בינארי: או פלילי או צח כשלג. המשפט הוא סף מינימום, לא חזות הכול. אפשר לצטט את מי שאמר: נו, אני אף פעם לא יצאתי זכאי… נניח שכל מה שעשה רוזן לא היה פלילי. האם זה תקין בעינינו? האם גברים היו רוצים שנשותיהם, בנותיהם, אחיותיהם או אמהותיהם (לא, לא מטרידים רק נשים צעירות) יעבדו בסביבה כזאת?
Posted in חוק ואתיקה, מדיה, tagged החוק למניעת הטרדה מינית, הטרדה מינית, עמנואל רוזן, תא העיתונאיות on 28 באפריל 2013| 8 Comments »
“לכו למשטרה” – יש המפנים את הנשים שהעידו בפני תא העיתונאיות על הטרדות לכאורה מצד העיתונאי עמנואל רוזן. עד אז תשתקו. אתן והעיתונאיות. אני בהחלט בעד לפנות גם למשטרה כשמדובר בעבירות פליליות לכאורה. לפעמים זה גם נדרש כדי שאפשר יהיה לפרסם את שמו של הנילון בלי חשש לתביעת דיבה. אבל הנה, הוא פורסם גם בלי תלונה, על סמך תחקיר (חשיפה על אחרים תמיד קלה יותר מטיפול ראוי במה שקרה אצלך במערכת וכמובן אין קשר בין השניים…). ומה, בכל התחקירים שמכינה התקשורת היא מחכה טרם פרסומם לתלונה במשטרה?….
Posted in חוק ואתיקה, מדיה, tagged איסור פרסום, בועז הרפז, דן מרגלית, חופש המידע, עיתונאות, רונן ברגמן on 27 במרץ 2013| 3 Comments »
על פי רוב, עיתונאים מתנגדים לאיסורי פרסום. עקרונית, הם בעד חופש המידע וזכות הציבור לדעת. קונקרטית, הם בעד חופש הפרנסה (שלהם). הכול בסדר. ולפעמים המניע הקונקרטי מתחפש לטעם עקרוני.
לכן מה משונה לקרוא ששני עיתונאים – רונן ברגמן ודן מרגלית – מבקשים דיון בדלתיים סגורות בתביעת דיבה שהגיש נגדם בועז הרפז, בעניין הספר שפירסמו אודות הפרשה שעמד במרכזה. הבקשה מנומקת בטעמים… ביטחוניים. לפחות ברגמן (אחרי מרגלית אני לא כל כך עוקבת) הוא מהקולות הרמים שנשמעים תדיר נגד איסור פרסום. אבל זה כשאחרים מעלים נימוקים ביטחוניים. אז הוא מן הראשונים לקפוץ נגדם.
כמובן שייתכן שהכול ענייני והכול מתוך אחריות. מקצועית. ועוד יותר מכך אחריות לביטחונה של ישראל וסודותיה. על פי הפרסום, הספר עבר צנזורה אבל “חלק מהראיות והעדויות מהן למדו הנתבעים על הסיכון הביטחוני החמור שגרם הרפז לא פורטו בהרחבה בספר, בין היתר בשל פסילת הצנזורה”. לא יהיה זה מרחיק לכת לשער שהתביעה נסובה על מה שנכנס לספר ופורסם, לא על מה שהושמט… אבל מן הסתם הנתבעים יבקשו לחזק את עמדתם באמצעות החומרים שברשותם, שלא בהכרח פירסמו.
אז מסתבר שכמו שקורה הרבה פעמים, גם ברגמן ומרגלית מדברים לא מהעיקרון אלא מהפוזיציה. טעמים ביטחוניים לאיסור פרסום הם משוקצים כאשר הם מונעים מהם לפרסם, ומקודשים כאשר אפשר באמצעותם להתגונן מתביעת דיבה המוגשת על מה שפירסמו. נזכור את זה בפעם הבאה שהשניים יתקפו איסור פרסום שהוטל מטעמים ביטחוניים.
————
הערה מנהלתית: לבלוג נוסף בימים האחרונים כפתור המאפשר תרומות לאחזקתו דרך PayPal. התקבלו מספר תרומות וברצוני להודות לתורמים.
Posted in חוק ואתיקה, tagged אתיקה עיתונאית, גאולה אבן, גילוי נאות, רשות השידור on 12 במרץ 2013| 25 Comments »
– מתי גילוי נאות אינו מספיק –
לא מזמן כתבתי כאן על כך שלא ראוי כי גאולה כהן אבן תגיש את משדר הבחירות המרכזי של הערוץ הראשון, בהיותה בת זוגו של מועמד מרכזי ברשימת הליכוד ביתנו. בעיקר, התייחסתי לתגובתה של רשות השידור שסמכה על “שיקול הדעת, יושרתה והבחנתה המקצועית” של אבן; והסברתי מדוע אלה אינם מספיקים ובדיוק לצורך כך ישנם כללים. כללי אתיקה.
הבחירות עברו ואִתן משדר הבחירות. אבל הבעיות רק התחילו, כפי שניתן היה לִצְפּוֹת. הנה גאולה אבן נדרשת לתת גילוי נאות בפתח עיסוקה בנושא… תיק החינוך. שאותו מחזיק היום, עדיין, אותו מי שהיה מועמד מרכזי ברשימת הליכוד. שגם רוצה להמשיך להחזיק בו.
Posted in חוק ואתיקה, tagged אכיפת החוק, העסקה לא חוקית, יהודה וינשטיין, יועמ"ש, שלטון החוק on 3 במרץ 2013| 3 Comments »
החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לא לפתוח בחקירה על תלונה נגד שופט מכהן בגין הכאה לכאורה של ילדיו – או לפחות השהיית ההחלטה במשך שלוש שנים – הניבה קריאות לוינשטיין להתפטר. דומה שהיה כאן איזה קש ששבר את גב הגמל. כמה נרפות אפשר לסבול מצד הגורם שהוא גם ממונה על אכיפת החוק במדינה. על פרשת השופט אעיר בסוף שתי הערות, אבל האמת היא שוינשטיין צריך ללכת הביתה מסיבה אחרת לגמרי.
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה
קרוא וכתוב 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.