Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘זכויות אדם’ Category

איפה אתם בסגר?

כשאנחנו קוראים בכל שנה "עבדים היינו לפרעה במצרים" (שהיא, אגב, התשובה ל"מה נשתנה"), אנחנו לא רק זוכרים אלא גם נחושים בדעתנו לא לשוב להיות עבדים.

אלא שעבדים אפשר להיות גם כשאנחנו אדונים, בעלי עבדים. האדון משועבד לעבדו לא פחות משהעבד משועבד לו. עבדים היינו? אנחנו עדיין.

שתו כוס אחת לחירותם של הפלסטינים בשטחים שלא יושבים בסדר אלא בסגר. שכל יום נוסף של כיבוש, עוד לפני שהוא משחית אותנו, הוא יום נוסף לעוולות בלתי-נתפסות כלפיהם, שעל רובן איננו שומעים כלל.
שתו כוס שנייה למען כבודם של העובדים הזרים שאנו נוגשים ורודים בהם כאילו שכחנו שגם אבות-אבותינו ירדו מצרימה לשבור להם שבר.
ושתו כוס שלישית לשחרורן של שפחות המין הנסחרות אצלנו כחפצים.
(כוס רביעית שתייה חופשית…)

לשנה הבאה בירושלים החופשית. חופשית מכיבוש, חופשית מעוולות, חופשית משיעבוד של אחרים.  ואז אולי נהיה גם אנחנו בני-חורין.

Read Full Post »

דגל אפור

הארץ פירסם היום מכתב למערכת של יפתח ספקטור, מבכירי הטייסים הסרבנים. תחת הכותרת 'הדגל השחור מתנוסס. נקודה' הוא מעלה כמה קשיים אמיתיים כנגד עיקרון המידתיות, אבל טועה (ומטעה, כמובן) כמעט בכל דבר אחר שהוא מזכיר. אם הייתי רוצה להיות לא-עדינה כמותו, הייתי אומרת שזה "פתפותי ביצים", כמו שהוא מכנה את העיקרון הזה.

  • קודם כל, אין מדובר לעולם בהרג מכוּון של אזרחים. הרג כזה אסור על-פי המשפט ההומניטרי (דיני המלחמה), וכשהוא מבוצע באופן נרחב ושיטתי הוא מגיע לכדי פשע נגד האנושות. שי ניצן לא התייחס להרג כזה, וספקטור טועה כשהוא מייחס לו אמירה כזאת, או אולי מסתמך על דיווח מוטעה בתקשורת.
  • האיסור במשפט ההומניטרי הוא על הפיכת אזרחים למטרה. רק מטרה צבאית היא מטרה לגיטימית. לעומת זאת, ועל זה דיבר שי ניצן, אין איסור מוחלט על פגיעה באזרחים, למשל כשהיא נלווית לפגיעה במטרה צבאית חיונית ובכפוף לעיקרון המידתיות. כאן צודק ספקטור חלקית, בכך שקשה מאד לקבוע מה עונה על הקריטריון הזה, מהו נזק מידתי לתועלת הצבאית. מצד שני, כדי לוותר על העיקרון הזה צריך להציע חלופה סבירה יותר. כדי להבין מדוע לא יכולים דיני המלחמה לאסור באופן מוחלט על כל פגיעה באזרחים, אפשר לחשוב על הסיטואציה שבה לוחמים מתחבאים בקרב אוכלוסייה אזרחית ומנהלים מתוכה את הקרב כנגד חיילי האויב. איך צריך הדין להתמודד עם מצב כזה?
  • הקביעה כי עיקרון המידתיות מוביל להצדקת הטרור, שהרי החמאס מפיק תועלת מפגיעה באזרחים, רק ממחישה עד כמה ספקטור איננו מבין במה דברים אמורים. הטרור שם לו למטרה הריגת אזרחים ומבצע הרג מכוון שלהם. הם אינם נפגעים תוך כדי פעולה לוחמתית נגד מטרה צבאית לגיטימית (מבלי להיכנס להבדלים נוספים). לפירוט בנושא ראו הערות על טרור.  
  • גם הפנייה למושג של פקודה בלתי-חוקית בעליל איננה מסייעת כאן. ראשית, משום שהאיפיון שלה בפסיקה הוא אמנם פיוטי אך בה-במידה מעורפל. בפרשת כפר-קאסם, שבה נקבע המבחן, קבע בית-המשפט: "אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת…זוהי מידת אי החוקיות בעליל הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו". שנית, משום שכאמור האיסור (במקרים כגון אלו) הוא על הרג מכוּון של אזרחים (או של מי שאינו נוטל חלק בפעולות איבה, כלשון אמנת ג'נבה).

הדיון האמיתי והקשה

שצריך להתקיים הוא בשאלות עד כמה הרג בלתי-מכוּון יכול להיות מוצדק, מה יוצר כוונה (שלא כמו במשפט ההומניטרי, במשפט הפלילי ידיעה של תוצאה כמוה ככוונה), עד כמה ההסתברות של הרג של חפים מפשע נלקחת בפועל בחשבון בשיקולים לבצע פעולה צבאית זו או אחרת, ועד כמה הפעולה עצמה היא חיונית. יש הרבה אפורים בין השחור ללבן, ולפעמים מספיק דגל אפור כהה. אבל בלבול ואי-דיוק בעניינים שכותבים עליהם לא ממש מסייע לדיון הנוקב שיש לקיים עליהם.

Read Full Post »

היש צוהלת ושמחה?

העדלאידע עברה ליד ביתי לפני הצהריים. האמת, אפילו הילדים לא נראו לי עליזים במיוחד. ואני, כל שיכולתי לחשוב עליו היה הילד שנהרג בעזה, שלא יחגוג שוב שום חג לעולם.

למי שקורא את מגילת אסתר בפורים, מאד קשה עם ההרג ההמוני שמתבצע שם בסוף. ממש פרעות. אבל הסופר המקראי מדגיש בפנינו (פעמיים) "ובביזה לא שלחו את ידם". יכול להיות שזה המודל של הפרקליטות הצבאית, שהתייחסה בחומרה רבה למקרי ביזה בזמן פעולות צה"ל, בעודה ממעטת מאד להעמיד לדין על הרג?*

* בשונה לחלוטין מבמגילה, אבל כזה שתוצאתו היתה מוות של חפים מפשע. כולל ילדים רבים. וכן, גם על הילדים שנרצחו בפיגועים אני חושבת.
עוד בנושא: 500 ילדים

Read Full Post »

האג ברשת

ביום שני הקרוב יתחילו הדיונים בבית-הדין הבינלאומי הקבוע לצדק בהאג (*) אודות גדר/חומת/מכשול ההפרדה. בית-הדין התבקש לתת חוות-דעת בנושא על-ידי העצרת הכללית של האו"ם.
הדיונים יועברו בשידור ישיר באינטרנט באתר של בית-הדין. על-פי ההודעה לעיתונות שהוא הוציא, יהיו אפילו שתי אפשרויות צפייה/האזנה: לבעלי חיבור מהיר ולבעלי חיבור איטי.

ארמון השלום בהאג. מקום מושבו של בית הדין.

והגרדיאן סיכם לפני ימים אחדים את השתלשלות העניינים שהביאה את המקרה לפני בית-הדין. כבר בפתיחה הוא לא מדייק, בקובעו שהמקרה מובא למשפט, שעה שכאמור מדובר בחוות-דעת משפטית (וזאת אחת הסיבות לכך שמדינות וגופים בינ"ל היו רשאים, על-פי תקנות בית-הדין, להציג את עמדתן לפניו גם בלי שהן צדדים למקרה). נכון שדה-יורה, עשויה החלטתו של בית-הדין להביא לנקיטת פעולה ע"י מועצת הביטחון, כפי שהיה במקרה של נמיביה בזמנו, אך אין מדובר במשפט או בפסק-דין. כל זאת אם בית-הדין יחליט בכלל שבסמכותו לדון. שו"ת עם הגרדיאן.

* לא לבלבל עם בית-הדין הפלילי הבינלאומי. האג יש רק אחת, אך בתי-דין בינלאומיים יש בה כמה (כולל הטריבונל ליוגוסלביה, בנוסף לשניים האלו).

Read Full Post »

ישימךָ כאפרים?

מזמן לא שמענו את השטות הזאת, אז הנה עוד פעם. מנהיג פוליטי (דה?) ושר בישראל מציע לפלסטינים להצביע בירדן. לדבריו "ישראל תאפשר לכל הערבים תושבי יו"ש להמשיך ולהתגורר כתושבים שומרי חוק בעריהם ובכפריהם, להינות מזכויות אזרח נרחבות למעט הזכות להצביע".
טוב, כנראה שבכל פעם צריך לחזור על אמיתות שאמורות להיות ידועות לכל תלמיד תיכון. לשם הקיצור: כתבתי על זה כבר פעם.

אבל אפי איתם עושה צעד נוסף: עכשיו ההצעה המלבבת הזאת (לזה מתכוונים במאפְיה כשאומרים "הצעה שאי-אפשר לסרב לה"?) מוצעת לא רק לפלסטינים בשטחים. בשלב הבא "יהיה בהחלט מקום לשקול החלת ההסדר הזה, גם על ערביי ישראל, שחוזרים ומצהירים שהינם בני העם הפלסטיני". להזכירכם, מדובר באזרחים. זאת אומרת, לא רק ברעיון אנטי-דמוקרטי שלפיו אנשים לא בוחרים את מי ששולט בהם ומשפיע על חייהם, אלא בשלילת זכויות מוקנות. לא שזה מפתיע; זו דרכה של דמוקרטיה, שהיא איננה ניתנת לחלוקה. זכויות שנשללות היום מעבר לקו הירוק יישללו מחר בגבולותיו, פגיעה בזכויות שהיום היא נחלתם של ערבים תהיה מחר נחלתם של יהודים. זו כמובן איננה ה-סיבה להיאבק נגד המהלכים האנטי-דמוקרטיים האלו, ונגד פגיעה בזכויות-אדם באשר היא. זה רק מבהיר את התמונה למי שמתקשה לראות.
אגב, בארה"ב חיים לא מעט אזרחים אמריקאים המצהירים שהם בני העם היהודי. אם יבהירו להם שעומדות להם כל הזכויות לבד מן הזכות להצביע, וידרשו מהם להצביע בישראל, האם זה עשוי לשפר את מצבו האלקטורלי של איתם? (כן, אני יודעת שאין שם סכסוך לאומי).

בחלקים מסוימים של משפחתי, מברכים ההורים כל ערב-שבת את ילדיהם. חלק מהנוסח לַבָּנִים הוא "ישימךָ אלהים כאפרים וכמנשה", בעקבות ברכתו של יעקב בבראשית. רק כדי להסיר ספק: לא מתכוונים אצלנו לאפרים איתם.

Read Full Post »

רחוק מן העין

הפרסומים הקשים מנשוא לגבי מה שמעולל השלטון בצפון קוריאה לנתיניו (המונח "נתינים" מתאים בהרבה מ"אזרחים", במקרה הזה), מחדד את העיוות המובנה בתמונה שמתקבלת לגבי פגיעות חמורות בזכויות-אדם בעולם. המדינות הדמוקרטיות, שבהן קיימת עיתונות חופשית ופועלים ארגונים חוץ-ממשלתיים, זוכות ליותר ביקורת של ארגוני זכויות-אדם מאשר אלו שבהן מתבצעות הפגיעות האנושות ביותר, שכן מהן המידע ממעט להגיע בשל ההגבלות על חופש הביטוי שמתלוות למשטרים הרצחניים הללו.

אין בכך ניסיון "לדרג" פגיעות בזכויות-אדם, למרות שללא ספק קיימות הבחנות ודרגות, ומי שאיננו יודע להבחין בין עיקר לטפל לא רק לוקה מוסרית אלא גם פוגע באפקטיביות של פעולתו הוא. ודאי שאין בכך תירוץ להתנער מפגיעות שאנו יודעים עליהן משום שהן חשופות הרבה יותר לעין הציבורית (אם כי ברוב המקרים כדי לדעת מה שאנו מעוללים צריכים לקרוא עיתונות זרה), או לצורך המובן שלנו לפעול כלפי מה שבאחריותנו הישירה. זה לא שצריך "להיכנס לפרופרוציה" כדי לתרץ את הישיבה באפס מעשה מול מה שמתרחש בחצר האחורית שלנו, אבל השאלה מדוע מוטרד העולם מפגיעות מסוימות בעודו מתעלם מאחרות גם היא חלק מן התמונה שיש לתת עליה את הדעת. הסבר חלקי הוא במיעוט המידע הזורם לגבי אותן פגיעות. הסבר חלקי נוסף הוא בהטיה הפוליטית המכוונת את התגובה הבינלאומית, כולל, לעיתים, זו של ארגוני זכויות-אדם.

ומי משלם, בחייו? החלשים והפגיעים ביותר, שחיים לא רק במשטר המעולל להם את הרעות הגדולות ביותר אלא גם מנסה לחסום כל מידע לגבי מעלליו; שחיים בפינות הנידחות של העולם, היכן שרגשי האשמה של המערב רדומים ומי שמלאכתו הפיכת הסבל האנושי להון פוליטי לא מתעניין בהן.

Read Full Post »

בדוח חדש, תוקפת אמנסטי אינטרנשיונל את מיקרוסופט וענקי מיחשוב אחרים על מכירת טכנולוגיה שמאפשרת לרשויות הסיניות לשלוט ולפקח על שימוש באינטרנט, מה שהוביל לעלייה במספר הנעצרים בשל שימוש ברשת שאיננו נושא חן בעיני השלטנוות. סין מאפשרת גישה לאינטרנט אך מצנזרת אותה ואוסרת על שימוש דיסידנטי ברשת. כיום עצורים בשל כך 54 בני-אדם בסין, שאמנסטי רואה בהם אסירי מצפון וקוראת לשחררם מיד וללא תנאי.

Read Full Post »

חזקת ה-מה?

כותרת בהארץ מהיום: מורה מפתח תקוה ביצע מעשים מגונים בלפחות שלושה מתלמידיו. חזקת החפות? לא שמעו על זה שם.

כל עוד לא הורשע, אדם הוא בחזקת חף מפשע. לכן המורה חשוד בביצוע מעשים מגונים, ולא "ביצע" אותם, גם אם הודה במעשה. בינתיים העיתונות עדיין לא מחליפה את בתי-המשפט.

העובדה שהוא חשוד בלבד מוזכרת בידיעה עצמה, אבל הכותרת קובעת עובדה אחרת, והכותרת קובעת מאד. אין מספיק מקום לציון ה"ניואנסים"? דווקא בדקתי: במקום "ביצע מעשים מגונים" אפשר היה לכתוב "חשוד במעשים מגונים". זאת תוספת של אות אחת בלבד. שום דבר גם לא היה קורה אם הכותרת היתה בפונט קטן יותר, או אפילו משמיטה את הפרט החשוב שמדובר במורה מפתח-תקווה, לטובת שמירה על זכויותיו. וגם על האתיקה העיתונאית.

Read Full Post »

בג"ץ הורה השבוע למדינה להגדיר תוך 10 ימים מהו הסטנדרט לקיום אנושי מינימלי בכבוד. זה איננו "ליקוי מאורות" כפי שכתב נחמיה שטרסלר בהארץ ביום שלישי, בטענה כי בכך מרחיב בית המשפט את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עד אבסורדום; שכן ללא ספק לאנשים יש זכות לקיום אנושי נאות (ולא רק מינימלי). אבל הטענה כי זהו אינו נושא משפטי אלא פוליטי ראויה לבחינה מעמיקה. מרגע  שזכויות חברתיות יוכרו כזכויות חוקתיות, יוכל בג"ץ, במסגרת הביקורת השיפוטית, גם לבטל צעדים והסדרים כלכליים. הטענה כי בכך הוא מתערב בסדרי-עדיפויות פוליטיים איננה טענה של מה בכך. סדרי-עדיפויות אלו הם ביטוי לרצון הדמוקרטי שגם מאחוריו מסתתרת זכות שחשיבותה לא מבוטלת: להשתתפות פוליטית וקביעת סדרי החברה.

זכויות כלכליות וחברתיות אינן חדשות על הנייר: הן מנויות בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות-האדם משנת 1948. המחלוקת האידיאולוגית לגביהן בין מזרח למערב, במשך שנות המלחמה הקרה, גרמה לכך שההכרזה לא תורגמה לאמנה אחת אלא לשתיים: אחת בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות ואחרת בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. בפועל, רוב ארגוני זכויות-האדם עסקו בעיקר בזכויות האזרחיות והפוליטיות. בשנים האחרונות השתנתה המגמה וכיום זהו "בון טון" בארגונים אלו לקדם במקביל (ואפילו ביתר עוז, למען הדימוי העצמי) את הזכויות הכלכליות והחברתיות. המשך…

Read Full Post »

עניין סקטוריאלי

זה היה לפני למעלה משבוע, בפינה "דעת יחיד" החותמת את חדשות ערוץ 10, שבה מארחים אנשי החדשות של הערוץ בעיקר קולגות שלהם, שורה קבועה של דוברים מתחלפים שמנסים להציג זווית אישית מקורית על המאורעות. הפעם היתה זו במבי שלג, שייחסה ארוע מסוים לסקטוריאליות של החברה הישראלית, וגם הדגימה: הדתיים אחראים ליהדות, העולים דואגים רק לעצמם והשמאל – לזכויות האדם.

האמת שלא ידעתי אם לצחוק או לבכות. תו-ההיכר של זכויות-אדם הוא האוניברסליות שלהן, בניגוד גמור לסקטוריאליות. זכויות-אדם מגיעות לכל אדם. לכן מי שנאבק למענן (אם הוא עושה זאת ביושר) נאבק למען כולם, לא למען שום מגזר.

 

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »