Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘חוק ואתיקה’ Category

הקשרים המסחריים בין רופאים לחברות התרופות מהווים אולי את הבעיה החריפה ביותר באתיקה הרפואית. נקודת התורפה הזאת עולה סוף סוף לדיון קצת יותר רחב מזה המתקיים במעגלים הפנימיים של יודעי הדבר. בטיוטת חוק ההסדרים, כלולה הצעת חוק של האוצר המחייבת דיווח על כל העברת כספים מחברות תרופות וגורמים מסחריים לגופים רפואיים ולרופאים חוקרים. הנהלת משרד הבריאות, יש לציין, תומכת בהצעה.

 כבר היום השני ברציפות שהידיעה הראשית של הארץ עוסקת ב”חוק השקיפות” ובסוגיות הסובבות אותו. אתמול דווח על התנגדות הרופאים לחוק ועל כך שהלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית חשפה באופן וולונטרי את סכומי הכסף שקיבלה ההסתדרות ב-2009 מחברות תרופות וגורמים מסחריים, בניסיון למנוע התערבות חקיקתית המפלה, לדעתה, את הרופאים לרעה לעומת מגזרים אחרים. היום – שמבקר המדינה בודק העברות כספים מחברות התרופות לבתי חולים.

המשך…

Read Full Post »

צחי הנגבי הורשע בעבירה של עדות שקר. זהו אחד ההקשרים שבהם שקר אסור בחוק. הם די מעטים. הונאה היא דוגמא נוספת. אבל תודה לאל, עדיין לא מעמידים אנשים לדין כי הם אומרים לחברים שלהם שיש להם מחויבות משפחתית קודמת ולכן לא יוכלו להגיע למסיבה שלהם. או להיפך. ואפילו לא על שקרים הרבה יותר רציניים ומזיקים בעליל.

בכל שאר ההקשרים משאירים את השקר לתחום המוסר, וגם שם מעמדו מורכב. בדרך-כלל אנחנו אוהבים לספר לעצמנו ששקרים לבנים מותרים כי הם נועדו לא לפגוע בזולת. וזאת הרי מטרה חשובה. למה שנגיד לאותם מזמינים מהפסקה הקודמת: “שמע, לא בראש שלי. אני לא סובלת את המסיבות שלך”? אפשר לזרוק הכול על הארוחה המשפחתית שהוזמנו אליה במקביל. ואז לשבת בבית ולראות את סיינפלד בפעם המאה. כל זה נכון, אבל צריך לזכור גם שהרבה פעמים אנחנו מייצרים שקרים לבנים כדי להקל על עצמנו יותר מאשר כדי לחמול על הזולת. ואפשר להשתמש באותה דוגמא עצמה לצורך זה. פשוט לא בראש שלנו שוב לפגוש את ר’ וס’. יש לנו דברים יותר מעניינים לעשות. סיינפלד כבר אמרנו?

המשך…

Read Full Post »

כי (מ)ידע הוא כוח והילדים הם רכוש המדינה

הקמת מאגר מידע על תלמידים בישראל, שאין לו כמעט אח ורע מבחינת היקף המידע הנאגר בו ורגישותו, תוסדר אם תתקבל הצעת חוק ראמ”ה: רשות ארצית למדידה והערכה במשרד החינוך. הצעת החוק אמורה להגיע ביום ראשון לוועדת השרים לענייני חקיקה. הדברים מתפרסמים היום בהארץ. כמו גם בקשתה של המועצה הציבורית להגנת הפרטיות (שאני חברה בה) משר המשפטים, לעכב את הדיון בהצעת החוק עד שיתוקנו בה הסעיפים הפוגעים בפרטיות. והפגיעה קשה.

המשך…

Read Full Post »

הנה מקריות. בדיוק כשהתכוונתי לשאול אותו בעניין (נשאלתי), העלה איתמר שאלתיאל פוסט על “תרבות” התשלומים של מגזין אחר של מיברג. אחרי הציטוט של מיברג על העיתונות הנפלאה שהוא עומד לספק לקוראיו, במיטב הסופלרטיבים המיברגים האופייניים לו כשמדובר בו עצמו (“עיתונות אמיצה, מקצועית, מעמיקה, חכמה”), מספר איתמר שעד כה קיבל תשלום על ארבעה מתוך עשרה טורים שכתב לאחר. חודש אחד התבקש (בתשובה לשאלתו, לא שפנו אליו חלילה, פשוט לא שילמו) לדחות את קבלת התשלום והסכים. בחודש השני לא קיבל תשלום כלל. שלושה אי-מיילים שלח למיברג בנושא במשך שבועיים, שלושתם נותרו ללא מענה. גם מעצבת האתר, פזית בנימין, טרם קיבלה את התשלום. “לדבריה, כשהתעקשה על התשלום הוא השתלח בה במיילים וניתק לה בפנים”, כותב שאלתיאל.

המשך…

Read Full Post »

“אין בעולם מחיר לחיי ילדינו. אין לזה מחיר. אין. אתם שומעים?”
כך
כתבה לפני ימים אחדים ידידתי יולי כהן בבלוג שלה. 

אומר דבר אחד קצר על “ילדינו”, רק כדי שאוכל לשים את זה בצד ולהתרכז בדבר החשוב, הטענה כי אין מחיר לחייהם. ובכן, ילדים, מן הסתם, תמיד נשארים “ילדים” עבור הוריהם. אבל חיילים בצבא – אינם ילדים. חיילים בצבא נשלחים למשימות מסכנות חיים. הופה, הנה כבר הגענו למחיר.

“אין מחיר” – זה כמו “כל מחיר”. כלומר, צריך לשלם כל מחיר. כתבתי על זה בעבר, ש”כל מחיר” איננו מטבע מוסרי. מה פירוש אין מחיר? לחיי אדם יש מחיר, אם נרצה או לא. ומוטב להכיר בעובדה הזאת, גם אם היא מאד מצערת. הוויכוח הוא בדיוק על המחיר. אני מניחה, למשל, שאם המחיר תמורת החזרתו של שליט היה דרישת החמאס שיולי כהן תהרוג את בתה ותביא להם את גופתה (סליחה, יולי, זה רק לצורך הדוגמא) – היא לא היתה חושבת שזה מחיר קביל. “כל מחיר” – כתבתי אז ואני חוזרת על כך היום – משמעו שהמטרה מקדשת את האמצעים. וזה איננו טיעון מוסרי.

המשך…

Read Full Post »

מי הפך את תושבי מזרח ירושלים למהגרים שקיבלו רישיון לתושבות קבע על פי חוק הכניסה לישראל / אלון גרבוז ממחיש לנו מה זה old boys’ network ואיך היא פועלת / ומה קובע, בכדורגל ובכלל: התוצאה או המשחק? היעד או הדרך? אולי התשובה תינתן בספר חדש, שבביקורת עליו מובא ציטוט שמסביר למה, באמת, זה מסובך.

המשך…

Read Full Post »

יתכן שיש משהו חיובי בכך שהמציאות מזמנת לנו את ההקצנה בין חלק מהציבור החרדי לבין מנגנוני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. כתזכורת, לנוטים לשכוח או להשכיח, שתהא אשר תהא המחלוקת בדבר המתח בין ‘יהודית’ בפרשנות לאומית-תרבותית לבין ‘דמוקרטית’ – פרשנות אחת ל’יהודית’ איננה עולה בקנה אחד עם ‘דמוקרטית’. והיא הפרשנות הדתית למדינה יהודית. הסיסמה “מדינת הלכה – הלכה המדינה” היא כמובן חביבה מאד בתור סטיקר שפעם חילקו. אבל האמת מרה.

המשך…

Read Full Post »

רשות השידור היא גוף הממלא תפקיד ציבורי. על-פי חוק. אגרת הטלוויזיה והרדיו נגבית מכל מי שמחזיק מכשיר כזה בביתו, מתוקף חוק רשות השידור. לשידור ציבורי יש חשיבות, שכן בהיותו משוחרר (לכאורה) ממולך הרייטינג, הוא יכול להתרכז בנושאים מעוטי רייטינג ועדיין בעלי חשיבות ציבורית. כאלה ששום ערוץ מסחרי המרדד את התרבות הטלוויזיונית לשעשועונים ותכניות ריאליטי לא יספור אותם. החוק שמכוחו פועלת רשות השידור אף מטיל עליה תפקידים ציבוריים לרוב.

איך יתכן, אפוא, שבמשך חודש ימים מופקע ערוץ הטלוויזיה הציבורי לטובת שידורים מסוג אחד בלבד, המשודרים משעות הצהריים ועד הלילה? לטובתם משועבד אף עיתוין של החדשות, שבכל הקשר ישראלי אחר הוא קדוש כמעט.   אפשר לומר, בכל הזהירות המתבקשת, שכמו כל נושא, גם זה לא מעניין את כולם. אבל שום נושא אחר לא יפקיע בצורה כזאת את לוח השידורים למשך חודש ימים. אפילו אחרי סיום המשחקים, בשעת לילה, משודרת איזו תכנית מצ’וקמקת באולפן שמריצה דאחקות דחוקות על המשחקים.

נדמה שיחד עם שטח השידור הופקע כאן גם כל שיקול דעת בשאלה מהו ציבורי ומה צריך לשדר ערוץ ציבורי, ובעיקר באילו פרופורציות. אפילו לא מתקיים על כך דיון. ולא כי רעש הוובוזולות מחריש אותו.

Read Full Post »

המושב הראשון בדיון על אתיקה של הטוקבקים, שהשתתפתי בו בתחילת השבוע, עסק בהיבט המשפטי של הסוגייה, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון. זה קבע שכל עוד אין הוראה חוקית ספציפית, לא ניתן לחייב חשיפת זהות של מעוול אנונימי באינטרנט.

אני דיברתי על השאלה האם יש לנו זכות לאנונימיות. מסקנת הניתוח שהצעתי היתה שהאנונימיות היא אמנם אינטרס חשוב, ובנסיבות מסוימות מאפשרת פרטיות וחופש ביטוי, אך איננה זכות העומדת בפני עצמה, ודאי לא בעלת מעמד חוקתי; אלא לכל היותר זכות נגזרת או זכות עזר. מכיוון שגם זכויות – אפילו חוקתיות – אינן מוחלטות אלא ניתנות להגבלה, מה שנעשה תוך איזון בינן לבין זכויות או אינטרסים אחרים – קל וחומר אינטרס או זכות משנית.  

המשך…

Read Full Post »

המכון לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם המרכז לאתיקה בירושלים, מקיימים כנס בנושא האתיקה של הטוקבקים: היבט משפטי – היבט תקשורתי. הכנס יתקיים ביום שני 7.6 בשעה 15:30 באוניברסיטת תל-אביב (הפקולטה לניהול, אולם ליאון).

 מושב ראשון: אחד שיודע – אנונימיות באינטרנט לאחר פסיקת בית המשפט העליון.
מושב שני: האתיקה של הטוקבקים: היבט תקשורתי.
התכנית המפורטת כאן.

אני משתתפת במושב הראשון ואדבר על השאלה ‘האם יש לנו זכות לאנונימיות?’.
אתם מוזמנים.

בהזדמנות זאת, הערה מינהלתית: בימים אלה סיימתי לתקן את העיצוב של פוסטים לא מעטים, פעולה שנדרשה בשל שינוי ערכת העיצוב של הבלוג עם המעבר לוורדפרס. חוששני שבשל תקלה עלומה בממשק, משתמשי גוגל רידר קיבלו על כל תיקון כזה הודעה ב-RSS כאילו הועלה פוסט חדש. מעתה ואילך זה צפוי רק פה ושם בפוסטים אקראיים, אם אתקל בהם בבעיית עיצוב. סליחה ותודה על הסבלנות.

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »