Posted in ספרים, tagged ביקורות ספרים, מארי קונדו, סוד הקסם היפני on 31 ביולי 2016| 2 Comments »
סוד הקסם היפני מאת מארי קונדו. מאנגלית: אורית בן זאב. אחוזת בית 2016, 199 עמ'.
בספר הזה יש משהו. למרבה הפלא או לא. העובדה שעסקתי בו במחשבותי (בנוסף לפרקטיקה), לא רק תוך כדי קריאה אלא גם זמן לא מבוטל אחריה – מעידה על כך. וזאת כבר סיבה טובה לכתוב עליו, כנראה. למרות, ואולי גם בגלל, האמביוולנטיות שלי כלפיו. והמשהו הזה שיש בו גם לא שטחי כפי שניתן אולי היה לצפות.
Posted in ספרים, tagged אילנה המרמן, אישה לבדה, ביקורות ספרים, כיבוש on 10 ביולי 2016| Leave a Comment »
אישה לבדה מאת אילנה המרמן. אחוזת בית 2016, 302 עמ'.
בפרולוג לספר מטיילת אילנה המרמן בניו זילנד על אופניה. "לבדה, אלמנה, אלמונית, חופשית." את האופניים ממירה בשאר הספר הפורד פיאסטה האדומה שלה. הלוקחת אותה מרחק קצר מביתה בירושלים, ואל מעבר להררי החושך של התודעה הישראלית, אל הגדה המערבית ורצועת עזה. "ארץ הפלסטינים". שם היא פוגשת אנשים.
Posted in ספרים, tagged Paul Kalanithi, When Breath Becomes Air, ביקורות ספרים, חולים, כשהנשימה נהפכת לאוויר, מוות, פול קלנית'י, רופאים on 4 ביולי 2016| 5 Comments »
When Breath Becomes Air by Paul Kalanithi. Forward by Abraham Berghese. Random House 2016, 256 pp.
'כאשר הנשימה נהפכת לאוויר' הוא ממואר שכתב פול קלניתי, רופא שבעיצומה של ההתמחות בנוירוכירורגיה, והוא בן 36, התגלה אצלו סרטן ריאות קטלני. בפרולוג מספר קלניתי על האבחנה ששינתה את חייו. חלקו הראשון של הספר מתאר את הפיכתו לרופא, ואילו חלקו השני – את הפיכתו לפציינט. החלק הראשון את התמודדותו עם שאלות של חיים ומוות דרך המקצוע שבחר לו, החלק השני – את התמודדותו עם השאלות הללו דרך מותו הקרב.
Posted in ספרים, tagged איילת צברי, ביקורות ספרים, המקום הכי טוב בעולם on 27 ביוני 2016| Leave a Comment »
המקום הכי טוב בעולם מאת איילת צברי. מאנגלית: ברוריה בן-ברוך. עם עובד 2016, 250 עמ'.
איילת צברי משרטטת, בקובץ הסיפורים הנפלא הזה, דמויות שניתן לחפש ואולי למצוא את המשותף ביניהן בשבר החוצה את חייהם. בתוך המשפחה, בין חבריה, בין בני זוג, בין היחיד לחברה שהוא מרגיש בה זר ושונה, תמיד או לפתע, או חי בשוליה. חיפוש אחר המקום, ואחרי הגדרה חדשה של זהות שיספק המקום הזה. שכן זהות היא תֵמה נוספת המקשרת את סיפורי הקובץ. חוויה של זרות, שונות, חריגות. בין אם הזרות הזאת נגלית בחוויית ההגירה, או בשל תחושת השונות והחריגות שמתגלית בשל הפער בין העולם הפנימי של האני לבין התחושה שהוא לא יתקבל בחוץ, בסביבה שבה מתרחשים "החיים". אבל הדמויות מצליחות, גם אם בלא מעט כאבי גדילה, למצוא את מקומן. שונה ככל שיהיה, אך כזה שיחושו בו בבית. במקום הכי טוב בעולם.
Posted in ספרים, tagged אמונה אלון, ביקורות ספרים, בית על מים רבים, הולנד, שואה on 20 ביוני 2016| Leave a Comment »
בית על מים רבים מאת אמונה אֵלון. כנרת זמורה ביתן, 2016, 286 עמ'.
תמונה שהוא רואה בחטף במוזיאון היהודי באמסטרדם, תטלטל את עולמו של יואל בלום, סופר ישראלי ידוע ומצליח, ואת כל מה שחשב כי הוא יודע על עולמו. התמונה תחשוף רמז לסוד הגדול בעברו; המתגלה לו כשהוא שב ארצה מהביקור שנועד לקדם את ספרו האחרון שיצא בהולנד, ומבקש הסברים מאחותו. ואילו לנו, הקוראים, ייחשף הסוד אט אט במהלך הספר.
Posted in ספרים, tagged ביקורות ספרים, יובל שמעוני, קו המלח, שבוע הספר on 14 ביוני 2016| 4 Comments »
בזמן האחרון פירסמתי בבלוג לא מעט ביקורות ספרים. למעשה זה היה עיקר כתיבתי לאחרונה (בין השאר מהסיבות המפורטות כאן). כך שמי שמחפשים מה לקנות בשבוע הספר הבעל”ט יכולים לדפדף אחורה בבלוג, או לפנות לרשימה המרוכזת של הביקורות.
אבל אם עלי להמליץ על ספר אחד ויחיד לשבוע הספר, זה יהיה דווקא ספר שלא כתבתי עליו. ככה זה, לפעמים ההרגשה היא שקשה לכתוב דווקא על המובחרים ביותר. שיש בספר משהו שנותן הרגשה שכל כתיבה עליו תקטין אותו. ושפשוט צריך לקרוא אותו.
כזהו ‘קו המלח’ של יובל שמעוני. לבטח הספר הטוב ביותר שקראתי השנה, ויותר. כן, קרוב ל-1,000 עמודים (בשני כרכים), אבל כאלה שמתענגים באיטיות על כל אחד מהם. בתום קריאת הכרך הראשון, כתבתי איפשהוא שאני יכולה לומר בזהירות שיובל שמעוני הוא בעיני הסופר הנפלא ביותר שכותב היום בעברית. בתום הספר כולו המסקנה הברורה היתה ש’קו המלח’ הוא פשוט יצירת מופת.
Posted in ספרים, tagged ביקורות ספרים, בן מקנטייר, מרגל בין חברים, מרגלי קיימברידג', קים פילבי on 9 ביוני 2016| 2 Comments »
מרגל בין חברים – קים פילבי והבגידה הגדולה מאת בן מקנטייר. מאנגלית: כרמית גיא. עם עובד, 2015, 358 עמ'.
סיפורו של קים פילבי, מראשי המודיעין הבריטי וסוכן כפול שריגל לטובת ברית המועצות, הוא סיפור מסעיר. וספרו של מקנטייר עושה חסד לסיפור הזה. זהו ספר מרתק לא רק כי הוא פורש סיפור של ריגול ובגידה בצל מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה, סיפור המוכיח שוב כי המציאות עולה על כל דמיון (ובדיון). אלא גם כי הוא פורש לפנינו בבהירות פרק היסטורי ופוליטי מאלף, מחדד תובנות על החברה הבריטית המעמדית, ומאיר ממד פסיכולוגי מעניין, שכן הוא עוסק באישיות מורכבת ומרתקת. הספר מתמקד בדמותו האניגמטית של קים פילבי ובניסיון לפצח את החידה שלה. ניסיון שלא עולה יפה עד הסוף, שכן פילבי מתגלה כמי שתמיד יש עוד שכבה של אמת או בדיה בסיפור שלו. ולקראת הסוף נראה כי הוא וחברו הטוב לשעבר לשירות המודיעין, ניקולס אליוט – המגיע להתעמת אתו ולספר לו כי נחשף ו"המשחק נגמר" – משחקים משחקים לא רק כפולים אלא משולשים ומרובעים. כך שהאמת – אם יש כזאת בכלל – נעלמת בשלל המראות שמהן משתקפות הדמויות.
Posted in ספרים, tagged אליזבת איננה, אמה הילי, ביקורות ספרים, דמנציה on 8 במאי 2016| Leave a Comment »
אליזבת איננה מאת אמה הילי. מאנגלית: שי סנדיק. סנדיק ספרים, 2015, 267 עמ'.
אליזבת איננה. זהו המשפט המהדהד שוב ושוב בראשה של מוד. וכשהוא איננו מהדהד היא נזכרת בכך באמצעות הפתקים שהיא תוחבת בכל מקום כדי לזכור. מוד משוכנעת שחברתה אליזבת נעלמה. חשדות עולים. אבל איש איננו מקשיב לה, משום שמוד דמנטית. את הזיכרון המתפותת מחליפים פתקים. פתקים המוצמדים בדירתה כדי שתזכור (לא לקנות עוד שימורי אפרסקים, לא לאכול את הטוסט לפני השעה הייעודה. לא לבשל בעצמה). פתקים שהיא כותבת לעצמה כדי לזכור (אליזבת עדיין איננה בבית) נדחפים לארנק, לתיק, לבגדים, לכל מקום אפשרי. רק שצריך לזכור למה היתה הכוונה כשנכתבו כאשר מוצאים אותם. ולדעת האם הם עדיין רלוונטיים..
Posted in ספרים, tagged אברהם סוצקבר, ביקורות ספרים, גטו וילנה, משפטי נירנברג, נאציזם, פונאר, שואה on 10 באפריל 2016| 4 Comments »
גטו וילנה מאת אברהם סוצקבר. מיידיש: ויקי שיפריס. מבוא: אברהם נוברשטרן וג'סטין קאמי. עם עובד, 2016, 299 עמ'.
הספר הזה. הספר הזה שלא ידעתי אם לקרוא או לא. שחשבתי שדי לי, שאינני יכולה יותר לקרוא על השואה. ואז לא יכולתי להניח אותו מהיד. הספר הזה, ששואב אותך אל תוכו. הפורש יריעה שמעוררת פלצות והשתאות גם יחד.
מדובר בתעודה נדירה, שכן זהו אחד מהמסמכים הראשונים המתעדים את השואה על פניה השונות בסמוך מאוד להתרחשותה. במרץ 1944 חילצו השלטונות הסובייטיים את המשורר אברהם סוצקבר ואת אשתו פריידקה מן השטחים שעדיין היו נתונים לשליטת הנאצים והטיסו אותם למוסקבה. שם, בחודשיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה, סיפר על קורות היהודים תחת הכיבוש הנאצי והשלים עד לקיץ 1944 את החיבור הזה, שבמקורו היה חלק מפרוייקט התיעוד המתוכנן 'הספר השחור'. הברחתם של סוצקבר ואשתו מאחורי קווי האויב אל מוסקבה היתה חלק מהפעילות של 'הוועד היהודי האנטי-פשיסטי' שהקימו השלטונות הסובייטיים (בפרק היסטורי בעייתי בפני עצמו). אך סוצקבר, מגדולי המשוררים היידיים (וחתן פרס ישראל לספרות יידיש), שהעיד בהמשך במשפטי נירנברג (וחויב לעשות כן ברוסית ולא ביידיש כפי שרצה), חב למעשה את הצלתו לשירתו. אף כי זאת נעדרת כמעט מן הספר.
Posted in זכויות אדם, ספרים, tagged אל תיגע בזמיר, ביקורות ספרים, בראון נגד מועצת החינוך, גזענות, הרפר לי, התיקון העשירי לחוקה, התנועה לזכויות האזרח, מצפן, ניצב כל הלילות, סגרגציה on 22 במרץ 2016| 1 Comment »
ניצב כל הלילות מאת הרפר לי. מאנגלית: מיכל אלפון. ידיעות אחרונות/עם עובד, 2016, 277 עמ'.
יציאתו של ספר זה לוותה ברעש אדיר בכל העולם. שכן מדובר בספר שני למי שהיתה ידועה כ"סופרת של ספר אחד": הרפר לי פירסמה את 'אל תיגע בזמיר', ספר שנחשב לאחת הקלאסיקות האמריקניות האהובות ביותר, ב-1960, ומאז נדמה.
'ניצב כל הלילות' (ומיד משהו על שמו), הוא כתב היד הראשוני של 'אל תיגע בזמיר'. כתב היד, שהוגש להוצאת הספרים ב-1957, עבר עריכה ושכתוב מאסיביים ונהפך למעשה לספר אחר. כעת רואה אור כתב היד הגנוז במתכונתו המקורית. הסיפור מתרחש עשרים שנים לאחר 'אל תיגע בזמיר', וארועי האחרון משמשים לו נקודת משען ורפרור.
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה
קרוא וכתוב 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.