בד בבד עלו, שוב ושוב, הקריאות ברמקול לסילוק כל הנשים מבית הקברות. בתחילה היה זה הכרוז שפקד: ‘כל הנשים החוצה בבקשה. כל הנשים, בלי יוצא מן הכלל. זאת ההוראה של האמא, שלא תהיה פה התערבבות’. לקראת סיום הטקס, הוחרפה הנימה. בן המשפחה, קצין צה”ל בדרגת סגן, בעל חזות חילונית, נטל את המיקרופון לידיו ופקד: ‘נשים, בבקשה לא להיות פה. זה לא מקום של נשים. גיא ביקש זאת אישית. נשים החוצה, צריך לכבד את המקום’. הסגן הצעיר סיפר שבהלוויה של דוד המשפחה, אחיה של אביבית, שנפטר לפני כחודש, אמר לו גיא: ‘כמה זה נפלא שאין נשים בבית הקברות’. עכשיו תבע הסגן בשמו של גיא המת את הוצאתן של כל הנשים מהלווייתו שלו, כמשאלתו האחרונה. מעט הנשים שעוד נותרו בבית העלמין עזבו אותו נכלמות.
תודה לולווט על ההפניה לפסקה הזאת, הלקוחה מתיאורו של גדעון לוי את הלוויה של האב וחמשת ילדיו שנספו באסון השריפה הנורא.
הביטו בתמונה משמאל. זוהי אחת מהתמונות שבהן בחרה תנועת סולידריות שייח ג’ראח “לפרסם” את הקמפיין נגד מגרון. 
צדקנים. מצרים לנו את “אמצעי הביטוי הפוליטיים” (אונס!). וההסרה של קמפיין הפייסבוק רק כדי לא להסיט את תשומת הלב מהביקורת על שערוריית מגרון. לא, חלילה, כי מדובר בקמפיין שערורייתי על פי כל קנה מידה. ואותו הגו אנשים שחלקם מציגים עצמם כלוחמים לזכויות אדם. לא תצליחו. כי אתם אלופים ביצירת שערוריות משלכם. שלא נופלות מאלה שאתם יוצאים נגדן. דעתי על מגרון ידועה. פירסמתי כאן גם 
כן, מסתבר (ולא בהפתעה), שלא די להיות אשה הסוחפת אחריה המונים, מנהיגה בולטת של המחאה החברתית. כמו עוד עניינים, השוביניזם זוקף את ראשו לא אחת דרך השפה. מטבעות לשון, בעיקר, הן מהמורות ידועות שכן חלק ממה שהופך אותן למטבעות לשון הוא ההרגל. אבל יומרה לסדר יום חדש טוב לה שלא תתבטא בשפה שוביניסטית כמו "יצא גבר". מטבע לשון המזהה בין המגדר הגברי לבין החיובי, הראוי והאמיץ. או, על דרך המטונימיה, מזהה בין איבר מסוים בגופו של הגבר לבין תכונות אלה. עד כדי כך שלעיתים גם לנשים מודבק אותו איבר ה"חסר" להן ("יש לה ביצים") או שהן פשוט נהפכות כל כולן ל"גבר". (כמו: "היא הגבר היחיד בממשלה" וכיו"ב). 
קרוא וכתוב 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.