Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘אתיקה רפואית’

בפרק הקודם “שיקול פנימי של בית החולים”: רפואה ואסתטיקה בשיבא התוודענו לשני הגיבורים הראשיים של הסיפור. מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בתל-השומר, פרופ’ אייל וינקלר, החשוד כי ביצע ניתוחים בשעות הבוקר במרפאת האסתטיקה הפרטית השייכת ל”קרן המחקרים” של שיבא, כשאותן שעות דווחו ושולמו לכאורה גם כשעות עבודה שלו כמנהל מחלקה בבית החולים הציבורי. ומנהל בית החולים, פרופ’ זאב רוטשטיין, שהכתבה בגלובס שדיווחה על החקירה שנפתחה בעניין על ידי נציבות שירות המדינה, עסקה בין היתר בשאלה האם ידע או לא, גיבה או לא, ובעצימת העיניים של משרד הבריאות שאמור לפקח עליו.

המשך…

Read Full Post »

בשולי הדיון בנושא ההזנה בכפייה, צדה את עיני התבטאות של ד”ר יהודה ברוך, מנהל ביה”ח הפסיכיאטרי אברבנאל.
אני מתנגדת להצעת החוק: את גילוי הדעת של מרצים העוסקים בפילוסופיה של המוסר, פילוסופיה מדינית או אתיקה מקצועית נגד הצעת החוק להזנה בכפייה, שגם אני חתומה עליו, ניתן לקרוא כאן (FB). כאן זאת תהיה מעין הערת שוליים, בעניין אחר.
ובכן, בדיווח על ההתנגדות שעוררה הצעת החוק, צוטט גם ד”ר ברוך, שהדגיש את ההבדל בין הזנה מלאכותית בהסכמה לבין הזנה בכפייה, אשר משנה לחלוטין את התמונה הרפואית והאתית (אכן!). לדברי ברוך (על הראשונה), “זה אמנם לא נעים לחולה אבל גם לא כואב והרבה חולים מבצעים את זה בהסכמה".

המשך…

Read Full Post »

תחקיר 'עובדה' – שתיעד כיצד רופאים בכירים באיכילוב דורשים כסף לעצמם ("כולל המסביבים") תמורת ניתוח של תיירים בביה"ח, בנוסף למה שאלה משלמים לשר"פ בביה”ח המכובס בשם "תיירות מרפא" – עורר את ההדים הציבוריים הראויים לו. אמר לי מישהו שהוא לא צפה אבל קרא על זה. אין ספק שהוא קרא על הדברים העיקריים והחשובים שעלו מהתחקיר הזה. מה שמי שלא ראה החמיץ הן ה"זוטות": הניואנסים הקטנים של ההתנהגות, שפת הגוף, המימיקה והלשון הגסה.

המשך…

Read Full Post »

2013-08-23_08-37-03_981תמיד התרשמתי, כשהגעתי לביקורות, מהמודעה במעלית המזכירה לחברי הצוות הרפואי לכבד את פרטיותם של המאושפזים ולא לשוחח אודותיהם במקומות ציבוריים. גם חוק זכויות החולה (או גרסה של מגילת זכויות החולה, הנראית בתמונה וצולמה שם), תלוי שם בכל מחלקה. נו, אז תלוי. יש מחלקה (מח’ הביקורות שלי), שבה הערכים המגולמים בחוק הם נר לרגליהם של הרופאים/ות והאחיות, המטפלים בחולים באנושיות, בכבוד ובחמלה. ויש מחלקה… שלא נדע איך הערכים, האתיקה הרפואית והחוק הם למרמס בה ברגל גסה. באופן שקשה להאמין שמתקיים בתחילת המאה ה-21. באותו בית חולים עצמו. לא שזה חדש או מפתיע, שמנהל/ת המחלקה הוא הקובע את רוח המחלקה. ואין מה להכביר מילים על האמרה הידועה הכרוכה בדג וראש.

סוף עשרת ימי תשובה. אולי זמן לחשבון נפש. מה קרה לחינוך הרפואי, בדרך מהפקולטה למחלקה. ובעצם, ברור כל-כך מה קרה.
רפואה היא מקצוע היררכי והוא נלמד בעיקר דרך התנסות; כשהסטודנט, הסטאז’ר והמתמחה הם סוג של “שוליות” הלומדים את עבודתם תוך שהם מתבוננים בעבודתם של הבכירים מהם, ומוכשרים על-ידם בשטח. מי שנותן לרופאים את החינוך הרפואי האמיתי שלהם אינם המרצים באוניברסיטה אלא הרופאים הבכירים שאצלם הם מתמחים. ומנהלי המחלקות. ראו לעיל.

לכירורגים, אין ספק, תמיד תהיה יותר עבודה מלפילוסופים. אבל אולי לאחרונים יש מה לתרום בתחום החינוך הרפואי. כי מה שברור הוא שעבודה מעמיקה חיוני שתתבצע שם. ובאופן אחר.

המשך אולי יבוא. אבל לא בערוץ של הבלוג.
עוד בנושא: רוצה את הדרכון (הבריא) שלי בחזרה

חתימה טובה.

Read Full Post »

כבר חשבתי שכתבתי כל מה שאפשר על שביתת הרופאים. לא אחזור על כל הטיעונים הקודמים:
ושמרתם עד מאוד חיי אדם
מהם טיפולים מצילי חיים
חזקים על חלשים
רופאים על הרכבת

למן ההתחלה חשבתי שדרישותיהם מוצדקות אך השביתה באופן שנוהלה אינה מוסרית ולא יכולה להיות קבילה. ודאי ככל שהחריפה וננקטו בה אמצעים יותר ויותר אלימים, שהפגינו כי הרופאים שוכחים שהם בחרו במקצוע עם מחויבות אנושית, מקצועית ואתית בצידו.

המשך…

Read Full Post »

עם תחילת שביתת הרופאים פרסמתי כאן רשימה שביקרה אותה די בחריפות. בחילופי הדברים בתגובות שאל אותי ד”ר אסי סיקורל, “האם לדעתך זה בסדר לדחות ניתוחים לא דחופים או בדיקות מתוכננות, ולהמשיך לטפל במטופלים הזקוקים לטיפול?”. הוא המשיך והצדיק את השביתה כך: “מעולם, מעולם לא היתה שביתת רופאים ממש. רוב רובם של הרופאים ממשיכים לעבוד כרגיל וזו החולשה והחוזק של המאבק שלנו. אני חושב שמותר להיות כאן סלקטיביים, שביתה בהחלט יכולה להיות על חשבון דברים שאינם דחופים, ועדיין להיות אתית”. 

בתשובה כתבתי:

בשביתה שנמשכת נניח חודשיים, כפי שכבר קרה, כמה בדיקות וניתוחים שנדחים כי הם לא דחופים גורמים בטווח הארוך לנזק בריאותי, גם רציני, לפציינטים?
ללא קשר לשביתה, למערכת הציבורית יש הגדרות משלה ל"דחיפות". אני מכירה מקרים שבהם הניתוח לא הוגדר דחוף ולכן האדם חיכה בתור חודשיים-שלושה, רק כדי לגלות שהגוש שהיה ידוע שיש לו הוא סרטני ולו הניתוח היה מבוצע חודשיים שלושה קודם היו תופסים אותו בשלב מוקדם יותר.

המשך…

Read Full Post »

ביום חמישי השבוע חל יום הבריאות העולמי. כפי שהדברים נראים כעת (אלא אם התסריט של שטרסלר יתממש), בישראל יציינו אותו בשביתת רופאים.

לפני כעשור, אחרי שביתת הרופאים האחרונה, הם ויתרו מרצון על הזכות לשבות למשך 10 שנים תמורת הבטחה כי תוקם ועדה ציבורית לבחינת המערכת ותיקונה. מכיוון שמסקנות ועדת אמוראי לא יושמו אלא נותרו כאבן שאין לה הופכין (כמו מסקנות של עוד כמה ועדות ציבוריות אצלנו…), פנו לבוררות כפי שסוכם שייעשה במקרה של אי-הסכמה. הבוררות נסחבה, הוגבלה לנושא שכר הרופאים בלבד (ולא מצב המערכת בכלל), ותוספת השכר של 24%, בשלוש פעימות, הושלמה אך לפני חודשים מעטים. את כל זה ועוד מזכיר לנו ד”ר אסי סיקורל.

המשך…

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »