Feeds:
פוסטים
תגובות

בממלכת החולים

בשנים האחרונות הדרכון של ממלכת החולים לא מאופסן במגירה. הוא כל הזמן בתוקף, ונוכחותו מורגשת בכל יום. אבל יש זמנים שבהם הוא משתלט ודוחק לחלוטין את הדרכון הבריא. כשאת שבה ו"מפעילה" את האזרחות האחרת שלך, של ממלכת החולים – עוד לפני שאת מופשטת מבגדייך (כדי להקל על הדה-הומניזציה שתעברי), את מופשטת מהפרטיות שלך ומכבודך.

המשך »

אני אוהבת את חנוכה כי זה חג של אור וחום. בחוץ ובפנים. כי לרבים מאתנו יש נטייה לראות את החשכה מסביב, וזה חג שמזכיר לנו כבר מנר ראשון שלא צריך הרבה כדי לסלק את האפלה. רק להדליק נר. אפילו אחד. והאור הולך וגובר.

לא, זה לא שאין יותר חשכה אחר-כך, זאת התזכורת שמוטב להדליק נר מאשר לקונן על החושך. לעשות מעשה, לנקוט פעולה אקטיבית.

שביתת הנשים המתוכננת ליום שלישי הקרוב היא הדלקת נר גדול. על כל הפונקציות שלו: נר כדי לזכור (את כל קורבנות האלימות); נר של תקווה (למציאות אחרת ולחברה טובה יותר); נר של ריכוז אנרגיה (שמתווה פעולה נכונה). ובעיקר, נר שמזכיר לנו שאם לא נדליק אור – נישאר בחושך.

זאת שביתת נשים. שכל גבר הגון צריך להזדהות איתה. כי אלימות נגד נשים איננה עניין של נשים. אל תשבו מנגד. אל תניחו לחשכה להשתלט. הצטרפו לאור.

אשה שובתת

עוד בנושא: יום האלימות, יום הנתינה

יום האלימות, יום הנתינה

ב-25.11 צוין, כמדי שנה, יום המאבק באלימות כלפי נשים. למחרת פורסם על שני מקרי רצח של קטינות. סילבנה צגאיי בת ה-13 הוכתה למוות בדרום ת”א, כנראה בידי בן זוגה לשעבר של אמה. גופתה של יארא איוב בת ה-16 מג’יש התגלתה בפח אשפה. בכך מגיע מספר הנשים שנרצחו השנה ל-24.
יום מאבק באלימות כלפי נשים יש אחד. אלימות נגד נשים – כל יום.

המשך »

ערב השקה לספרי החדש

ערב לכבוד צאת ספרי זכויות אדם: מבוא תאורטי יתקיים ביום חמישי 15.11.18 בשעה 18:00 בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (קישור להזמנה).

בהשתתפות: פרופ’ רות גביזון, ד”ר יופי תירוש, ופרופ’ מיכאל בירנהק.

אשמח לראותכם!

ניתן לרכוש את הספר בחנויות הספרים או ישירות באתר ההוצאה.

ערב השקה כתמונה

ספר חדש – והפעם שלי!

Daniel Mendelsohn, An Odyssey: A Father, a Son, and an Epic. Alfred A. Knopf, 2017, 322 pp. (Kindle edition).

odyssey mendelshon

שבחים רבים הרעפתי על ספרו של דניאל מנדלסון ‘האבודים – שישה מתוך שישה מיליון’ בביקורת שכתבתי עליו לפני עשור. למעשה, סיימתי אותה בקביעה: "זוהי הצלחה ספרותית נדירה. אני מרשה לעצמי לומר ש'האבודים' הוא אחד מהספרים הטובים ביותר שקראתי בעשור האחרון, אם לא למעלה מכך". ל’אודיסאה של אב ובן’ כפי שאקרא בקיצור ל-An Odyssey: A Father, A Son, and an Epic, ניגשתי אפוא בציפייה, סקרנות והשתוקקות.

המשך »

שתיקתו של נתניהו

ראש הממשלה נתניהו גינה את שריפת תמונתו של השר אריה דרעי בדרום תל אביב. ובצדק גינה.
לעומת זאת, לא זכור לי ששמעתי ממנו מלת גינוי על התקרית הגזענית המזעזעת שארעה בחוף קרית חיים, שבה הותקפו בברוטאליות שלושה אזרחים תושבי שפרעם רק על שום שהיו ערבים. תקרית מקבילה נגד יהודים בכל אחת ממדינות העולם היתה ודאי סוחטת מנתניהו מנת גינויים גדושה. אבל זה רק כשזה נגד יהודים. כשהגזענות מרימה ראש ופורחת כאן – במדינה שהוא משמש כראש ממשלתה, במשמרת שלו – הוא שומר על שתיקה. ולא במקרה, שלא נתבלבל. הכול מחושב. למסחטת הקולות של הבייס בקלפי. לכאן הגענו. אם לסכם במשפט אחד מפרשת השבוע שתיקרא מחר: “וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה”.racism

תודה לפעילי ‘תג מאיר’ שהגיעו לשפרעם למפגן סולידריות עם המותקפים, ולכל משתתפי ההפגנה נגד הגזענות אמש בחוף קרית חיים, על שהם מחזירים לנו מעט צלם אנוש.

השיעורים של החולשה

השיעורים של החולשה. של המוגבלות. של התלות.

IMG_20180725_175741319הפער הזה, הצורב, בין הידיעה שכולנו תלויים זו בזה תמיד, לבין החוויה הגופנית והנפשית הבלתי אמצעית של התלות הזאת, של המוגבלות שמפריעה לתפקד באופן עצמאי, של ההזדקקות לעזרה. הפער הזה, המקשה, בין ההכרה שהחברה שלנו מקדשת את העצמאות ובזה לחולשה ותלות, והיחס הביקורתי לגישה הזאת, ההבנה שהיא צריכה להשתנות – לבין הכמיהה הנוקבת לשוב להיות עצמאית, לחזור לחיים כפי שהיו, לאורח חיים שלא נקבע בלעדית על-ידי הכאב והקושי.

השיעור הזה של להיות חלשים. של לומר “קשה לי”. של לבקש עזרה. של להמתין, כי לגוף קצב משלו; שאינו מתחשב ברצונות התודעה. לכבד את הקצב הזה.
יש משימות שקל יותר לחיות לאורן, אין ספק. יש שיעורים פשוטים יותר.

והכאב – הכאב לא מלמד אותנו שום שיעור. הוא רק שם. נוכח. שוחק. כואב.

עוד בנושא:
עצמאות תלות ופוטנציאל: על החיים בסוף החיים